Paraschat haSchawua: Zaw

0
71

ושוב אנחנו עסוקים בפרשת הקורבנות. האמת שחלק גדול מספר ויקרא, שנקרא גם תורת כוהנים, עוסק בתורת הקורבנות…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: צו

 בנעורי בבית הספר לא התעניינתי בנושא הזה, ואני לא יודע אם מי מהתלמידים האחרים התעניין או הבין משהו בזה. מעולם גם לא הייתי בבית מטבחיים, אז מה העניין לקרוא על שחיטות, וקרב וכרעיים, ואיזה חלקים שורפים ומה מקבל הכהן לצרכיו. נו, באמת…

בעיקר חשוב להזכיר, שהנביאים הגדולים ממש לא התפעלו מפולחן הקורבנות, ואפשר לצטט שורה ארוכה של פסוקים על השתלחותם בנושא שהפך מעבודת ה‘ להצגה ולצביעות. וגם התלמוד לא ראה בעיין יפה את עבודת הכהן בבית המקדש.

האדם החופשי כיום מתייחס לזה כאל עבודת אלילים. ואכן, אם היום אנחנו שומעים על עמים או שבטים שונים, שעדיין מקריבים קורבנות בעלי חיים, אנחנו או מזדעזעים או מתייחסים אליהם בזילזול, בבחינת: מה לעשות? פרימיטיבים! אבל מאידך, עבודת הקורבנות של העם היהודי בעבר לא היתה עבודת אלילים, למרות טענות כאלה מצד חילוניים מסויימים, זו היתה עבודת השם.

איך להסביר את זה?

מי לנו כמו הרמב“ם, גדול המלומדים והמאמינים שקם לעם ישראל, שהסביר זאת במילים פשוטות (כלומר המילים הפשוטות הן שלי, אבל ההסבר הוא שלו).

כאשר ניתנה התורה, היו כל העמים מסביב עובדי אלילים ומקריבים להם קורבנות. על מנת שהעם לא ילך בדרכיהם וילמד לאט לאט להכיר באמונה הצרופה באלוהי ישראל, הלך משה בדרך זו, בכוונה שזה יהיה שלב ביניים, עד שהעם ילמד להבין מה זו אמונה צרופה ולמה הכוונה במילים „אין לו דמות הגוף ואינו גוף“.

מאז משה רבנו, מאז הנביאים הגדולים, מאז התלמוד ואפילו מאז הרמב“ם (800 שנה), עבר עם ישראל דרך ארוכה בהבנת האמונה הצרופה באלהי ישראל.

והנה סכנה חדשה באופק: קמה קבוצה של יהודים, אפילו אירגון או עמותה, לומדת את הילכות בית המקדש והילכות קורבנות, במטרה להקים את בית המקדש מחדש ולחזור לפולחן הישן.

ידוע שבכל חברה, בכל עם, בכל מדינה, יש קבוצות שוליים בעייתיות. יש כאלה שנוטים לסדיזם, יש שמאמינים באידאולוגיה פשיסטית, יש שמאמינים בתורת הגזע, שמאמינים בשטן ועוד ועוד. לסוטים כאלה בדרך כלל אין מעצורים והם מוכנים אפילו להקריב קורבנות אדם, כלומר לרצוח למען יישום המטרה שלהם, מה שזה לא יהיה.

לפעמים קורה, שסטייה אידאולוגית מעין זו צוברת תאוצה ומשתלטת על מדינה, ואת התוצאות ראינו בעמים שונים במאה השנים האחרונות.

הקמת בית מקדש תעוות את דת ישראל, שתגלוש בעיקבות זאת לדת אלילית. היא עלולה לסבך את ישראל המלחמה טוטלית.

התפתחות מסוכנת? וודאי!

אבל איך מכבים את הלהבה לפני שתתפתח לאש סוחפת?

הממסד החילוני אינו יכול לעשות זאת, כי אותן קבוצות סהרוריות אינן מתחשבות בדעתו. מאידך הממסד הדתי, בעלי הכריזמה בעולם האמוני, הם אלו שחייבים להרים קולם ולהרתיע, כפי שתמיד עשו גדולי אמוני ישראל, בכל הדורות.

אך קולם לא נשמע. למה?

שבת שלום