סיפור עגל הזהב מוזכר בוודאי באלף מקומות ויש על זה וודאי אלף פרשנויות, אז בואו ננסה לתהות על מילה אחת, ונוסיף פרשנות מספר אלף ואחד…
פרשת השבוע בחוג המשפחה: כי תשא
אלהים כועס על שהעם כבר הספיק בזמן הקצר שמשה שהה על הר סיני, לשכוח את אלוהיו, וסוגד עכשיו לעגל הזהב.
אלהים רוצה להשמיד את העם ואומר למשה:
וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם
הוא רוצה להשמיד את בני ישראל – אז מה הבעייה? שישמיד ונגמר הסיפור. אבל לא. הוא אומר את המילה „הניחה לי“? איך אנחנו אמורים להבין את זה? האם אלהים מבקש ממשה רשות לכלות, היינו להשמיד את העם? בוודאי שלא. אלהים אמנם נמאס לו מה- „עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף“ והוא באמת רוצה להשמיד אותו, אבל הוא רוצה לראות, איך משה מגיב. אלהים אמנם החליט להשמיד את העם הסרבן הזה, אבל הוא מצפה ממשה להגיב על החלטתו, הוא רוצה לראות, אם משה יטען נגד ההשמדה ואיך יטען. משה באמת מצליח בטיעוניו לשכנע את אלהים ובסוף השיחה בין אלהים למשה כתוב: וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.
זאת אומרת שההחלטה של אלהים לא היתה סופית.
איך זה יכול להיות שאלהים מחליט ושהוא חוזר בו? האם זה אומר שהחלטתו ניתנת לשינוי? יכול להיות דבר כזה? עובדה! וזה דבר גדול ועמוק ואולי אחד מיסודות האמונה היהודית.
שום דבר לא נקבע מראש, אפילו לא החלטה של אלהים, כי גם אלהים יכול לשנות את החלטתו. ואם אפילו אלהים יכול לשנות את החלטתו, קל וחומר שאין דבר כזה כמו גורל, זאת אומרת שמראש נקבע מה יקרה לפלוני או אלמוני (כמו למשל האמונה התפלה של חיילים, שלכל כדור יש כתובת). אין דבר כזה כמו ראייה בכוכבים (איצטגנינות), שהכוכבים כאילו יגידו מה יתרחש או מה עלול להתרחש לפלוני, אין נבואות (מה שנוגע לעתיד של פרטים ולגורלם). דרך אגב, על רעיון זה בנוייה האמונה בחרטה, בתפילה, בבקשת הסליחה ובתקווה שאלהים ישנה את כוונתו להעניש את האדם ויוותר על העונש.
וכמובן ישאל כאן השואל: אלהים הרי הכל יודע וצופה הכל מראש. האם לא ידע את השתלשלות העניינים? האם אלהים לא ידע, מה שמשה אמור לטעון? והאם הוא לא ידע שבסוף משה יצליח לשכנע אותו שלא להשמיד את עמו?
בשאלה זו כבר דנו, אבל כדאי לחזור עליה. השאלה היא עקרונית: האם אלהים יודע את מה שיקרה או לא יודע? כי אם הוא יודע, נגיד במקרה שלפנינו, איך שמשה יגיב, אז למשה כאילו אין בחירה חופשית, כי אלהים כבר יודע את התשובה.
ובמידה שמשה יגיב אחרת ממה שצפה אלהים, זה אומר שאלהים לא ידע איך שמשה יגיב. או שיכול להיות שאלהים לא הכל-יודע? אז איזה מין אלהים הוא?
התשובה של גדולי חכמי ישראל היא: בני האדם לעולם לא יוכלו להבין את עניין ידיעת אלהים. חבל אפילו לנסות ולחשוב, מה ואיך אלהים יודע. דבר אחד ברור, שידיעה של אלהים בכלל לא דומה לידיעה של המוח האנושי. אפשר אפילו להגיד, שאם היינו מבינים, איך אלהים יודע, היינו בעצמנו אלהים.
אבל לעומת זאת יכול האדם ללמוד ולהסיק מהתורה דברים חשובים. בעיקר הוא יכול להבין, ששום דבר לא נקבע מראש. האדם חופשי להחליט ולפעול בהתאם לרצונו החופשי. והוא אחראי למעשיו, לטוב ולרע. ושום כוח עליון לא יוכל לצפות או לקבוע את התנהלותו בחייו.
שבת שלום
