בפרשה שלנו מספרת לנו התורה על שני אירועים, אשר ללא קשר לאמיתותם ההיסטורית הם בעלי משמעות לחוגי המאמינים וגם לקוראים האחרים שאינם דבקים בדת ישראל…
Paraschoth
Paraschat haSchawua: Haasinu
על נושאים מטפיזיים, כלומר עניינים שהם מעבר לעולם הגשמי והנסיון החושי, אין לנו מידע בלתי אמצעי וניתן לדון בהם רק באמצעות השימוש בהנחות. הוא הדין ביחס לאלוהים, שהוא מעבר לתפיסה האנושית. איננו יודעים מיהו או מהו וכן איננו יודעים את מהותו ואת תכונותיו. אנו יכולים רק להציג הנחה, שעליה אנו מנסים לבסס דעה ולאחר מכן לבחון אם התוצאה סבירה ומתאימה לגישה שלנו (או לאמונתנו) ואם היא עומדת במבחן החשיבה הביקורתית…

Paraschat haSchawua: wajelech
בפרשה שלנו אנו מוצאים קישור לשאלה המעסיקה את ההוגים מאז הפילוסופים היוונים ואת המאמינים בדת המונתאיסטית, המנסים לפענח סודות בעולם הטרנסצנדנטלי…

Paraschat haSchawua: Nitzavim
תופעה פסיכולוגית מוכרת – בני אדם, בעיקר אלה שאינם מרוצים מהתנהלות עצמם או מהרגלי חייהם וכיו“ב, נוהגים בימים מיוחדים, כמו למשל תחילתה של שנה, לקבל על עצמם התחייבויות עצמיות לשינויים מסויימים בהרגלי חייהם או לבחירת מתווה חדש. בפרשה שלנו נמצא נגיעה לנושא הבחירה שראוי לדון בו…

Paraschat haSchawua: Ki tavo
הפרשה שלנו נקראת גם פרשת התוכחה. היא כוללת מיטב ברכות שיורעפו על בני ישראל באם יקיימו את מצוות התורה, מאידך קללות ועונשים על אי קיומן. העונשים האכזריים מתוארים באופן כה דרסטי, שהם מצליחים בנקל לזעזע את השומע או את הקורא ולהשיג את מטרתם, היינו לעורר את לבו למחשבות ולחרטה על מעשיו הרעים. כשליש מפרק כ“ח מוקדש לברכות ואילו היתר לקללות. תשעים ושמונה הקללות, לולא היו מחרידות בתיאוריהן, אפשר היה להתבשם מהיצירתיות הלשונית הססגונית…

Paraschat haSchawua: Ki teze
בפרשת ואתחנן, אותה קראנו לפני ארבעה שבועות, אנו מגלים, שמשה רבנו מביע וזאת אולי בפעם היחידה, את גאוותו בעמו ישראל. עם ישראל יתפרסם בעולם כעם חכם ונבון, כאשר ישמעו העמים אילו חוקים חכמים יש לעם הזה…

Paraschat haSchawua: Schoftim
קריאה נכונה של תורת משה, וכמובן הבנה נכונה בצידה, אינה תלוייה בהכרח רק בידיעת השפה העברית. רובנו מכירים את השיר היפהפה „כי האדם עץ השדה“…

Paraschat haSchawua: Re’eh
תמהוני אחד מבין התמהונים שהסתובבו בשחר נעורי ברחובות תל אביב, היה משוטט עטוי טלית ונהג לשאת קולו בנאומים חוצבי-אש בלשון התנ“ך. אינני זוכר אם נהג לצטט את הנביאים הגדולים או שפשוט הצליף בלשונם את תוכחותיו על העם והעומדים בראשו. מכל מקום יכולתי להבחין שעשה שימוש בשפתם של נביאי הבית הראשון. חזותו של האיש, שלהערכתי היום היה בשנות השלושים לחייו, היתה רגילה ולא העידה על מצב נפשי מעורער…

Paraschat haSchawua: Ekew
אחד המאפיינים היפים של השפה התנ“כית בא ליד ביטוי בחיסכון במילים. תיאורים קצרים, לפעמים מילים בודדות יכולות להכיל עמקות מחשבתית והגות פילוסופית ודמיון סיפורי, וכל זאת בלא להיזקק למידרש ולדרשנים, אלא להיאחז בפשט המיקרא, בניסוח במקורו…

Paraschat haSchawua: waEtchanan
המושגים חוקים וכן משפטים מופיעים עשר פעמים בפרשה שלנו. בדרך כלל מביאה התורה מושגים אלה בהקשר של צוויים, אתראות לענישה למי שעובר עליהם, שכר למי שמקפיד על שמירתם. זה ידוע ואין בקביעה זו כל חידוש…
