Paraschat haSchawua: Re’eh

0
72

תמהוני אחד מבין התמהונים שהסתובבו בשחר נעורי ברחובות תל אביב, היה משוטט עטוי טלית ונהג לשאת קולו בנאומים חוצבי-אש בלשון התנ“ך. אינני זוכר אם נהג לצטט את הנביאים הגדולים או שפשוט הצליף בלשונם את תוכחותיו על העם והעומדים בראשו. מכל מקום יכולתי להבחין שעשה שימוש בשפתם של נביאי הבית הראשון. חזותו של האיש, שלהערכתי היום היה בשנות השלושים לחייו, היתה רגילה ולא העידה על מצב נפשי מעורער…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: ראה

אין לנו כיום מידע על פעולותיהם וחייהם היומיומיים של נביאי הבית הראשון, והכוונה כאן לנביאי האמת. אפילו על המעטים הגדולים שדבריהם שרדו בכתובים ידיעותינו קלושות. איך התהלכו ברחובות עריהם והעיקר, איך נראו בעיניהם של המוני בני עמם. אותו תמהוני מימי ילדותי נותר בזכרוני כסימן שאלה לעצם מהותו של הנביא.

משה רבנו עה“ש הבין, שמוסד הנבואה יעורר בעתידו של העם שאלות ומחלוקות, ורצה להזהיר מפני נביאי-השקר ולתת הנחיות וסימני היכר לזהות ולהבדיל בין הנביא שליח ה‘ לבין נביא מטעם עצמו. בדברים פרק יג הוא אומר: כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ, כלומר שגם אם נביא פלוני יצליח להוכיח, כי האותות והמופתים שלו אכן מתקיימים, אינו בהכרח נביא אמת. אנחנו זוכרים, שגם האותות והמופתים שהציג משה בפני פרעה לא הצליחו לשכנע את המלך ואת יועציו באמיתות השליחות האלוהית של משה. ואיך נדע אם הנביא דובר אמת או לא? תשובתו של משה: אם יאמר אותו נביא נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם, במקרה זה לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא.

משה רבנו צופה את האפשרות, שעלול להופיע נביא חוזה עתידות ועושה נפלאות, שבפעלוליו יצליח להרשים את העם ולשכנעו שהוא אכן נביא אמת שיש ללכת בעיקבותיו. אבל אם ינסה להטות את העם מהאמונה באלוהי ישראל על מנת להובילו אחרי אלוהים אחרים, במקרה זה אסור להתפתות לנביא כזה. הקריטריון כאן הוא הליכה בדרכי ה‘ וקיום מצוות התורה.

תוך כדי הוספת הבהרות בהמשך למהותו של הנביא, שם בפרק יח, מתחיל העניין להסתבך. אלוהים אומר למשה: נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּו. וכמובן שהעם חייב לשמוע בקול הנביא, כי הוא שליח ה‘. ובהמשך הוא מזהיר: אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא. גם זה פשוט. הנביא אשר יתנבא בשם אלוהים אחרים חייב מיתה. למשה יש גם תשובה לשאלה, איך להבחין בין נביא אמת לנביא שקר. ואכן הוא ממשיך: וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהוָ“ה, כלומר במקרה של ספק, הקריטריון הוא, אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָ“ה וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהוָ“ה. התשובה אינה מספקת. כי כפי שמסתבר מפרק יג יכול להיות שהאות והמופת של נביא השקר אכן יתקיים ואז איך ניתן יהיה להבדיל בין הנביא שנשלח ע“י ה‘ ומדבר בשמו לבין נביא השקר המתיימר בלבד לדבר בשם ה‘.

בעניין מהותו של הנביא מוסיף לנו משה רבנו במקום זה קריטריון נוסף: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָ“ה אֱלֹהֶיךָ. חשוב לשים לב למילה כָּמֹנִי. על איזה מין נביא עתידי מדבר משה רבנו. משה לא מתכוון לסוג הנביאים המוכרים לנו מספרי הנביאים הראשונים וגם לא לנביאים האחרונים הגדולים. משה לא היה נביא רגיל, הוא היה המנהיג הרוחני, כלומר שליח ה‘, והמנהיג הלאומי של העם (במידרש מוענק לו לפעמים אפילו התואר מלך). משה מתכוון כאן במונח נביא לאדם כמוהו, כלומר למנהיג לאומי מכל הבחינות.

לא נראה כי בתורה הכתובה שנתן לנו משה רבנו ניתנו לנו הכלים להבחין ולבחור במנהיג הראוי. ייתכן שאין דרך למצוא את המנהיג הנכון. מלבד משה רבנו, ואולי גם שמואל הנביא, שגם הוא הנהיג את העם, לא קמו לעם נביאים שידעו למלא גם את תפקיד המנהיג. נביאים רבים הופיעו על במת ההיסטוריה של עם ישראל, שניסו להעמיד מנהיגים, אשר קראו להם משיח או מלך המשיח. נביאים אלה והמנהיגים לצידם לא היטיבו עם עם ישראל, היפוכו, רק גרמו לאסונות גדולים וייזכרו לדראון. הם הבטיחו ישועה וגרמו לבכייה לדורות. וכיום? גם כיום יש בעם ישראל אנשים שמנהיגים וכאלה השואפים להנהיג ומבטיחים לעם ביטחון ושלום ורווחה, אך רק חלק מזערי מהבטחותיהם הם מקיימים וחיים חסרי דאגה הם מאיתנו והלאה.

אותו „נביא“ תמהוני מימי נעורי טרם מבלי-דעת לבידורם של עוברים ושבים וייתכן אף שזה או אחר מבין המאזינים, בין אם ילד בין אם מבוגר, נטה להרהר בדברים, מכל מקום לא גרם נזק לאיש. אני מסופק אם אפשר לומר זאת על אותם ממנהיגינו בעת הזאת, המתיימרים להיות נביאים והמובילים את העם בדרך חתחתים ואשר פגיעתם עלולה להיות אנושה.

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:

http://www.rabbi-miller.com