Paraschat haSchawua: Beschalach

0
27

אני מתגייס היום להציל את כבודם של אבות אבותי יוצאי מצריים…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: בשלח

נשאלתי על ידי מי משומעי: איך ייתכן ששת מאות אלף גברים, יוצאי צבא מבן עשרים ומעלה, ובנוסף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות יג, יח), איך ייתכן ש-600.000 גברים חמושים לא יכלו לעמוד בפני שש מאות רכבים, כאשר בכל רכב מקסימום שני חיילים, אחד מחזיק במושכות והשני צלף קשת. אכן זה מצב אבסורדי. ואם זה לא היה כתוב שחור על גבי לבן במקרא, איש לא היה מאמין בכך.

בשאלה זו התחבטו כבר חכמינו וניסו למצוא הסבר סביר. ניקח למשל את אִבּן עזרא (רבי אברהם אִבּן עזרא, שנולד סוף המאה ה-11 וחי עד שנות הששים של המאה ה-12(. הוא שאל את עצמו: הכתוב מדגיש וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. בנוסף שש מאות אלף ישראלים חמושים צועדים עם העם הגדול, שמנה כשני מיליון נפש. מאידך גייס פרעה כידוע שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם, על מנת לרדוף אחרי הבורחים ולעצור בידם. ומה קורה כאשר פרעה וריכבו מתקרבים? וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ… (שמות יד, י).

לא קל לעכל עובדות אלו. אבן עזרא מצא פתרון כמעט גאוני לבעייה: המצרים היו אדונים לישראל. דור יוצאי מצרים למד מנעוריו לסבול את עול המצריים ולשאת את כל ההשפלות, ועתה כאשר עמדו מולם המצרים אדוניהם, הם היו שפלים ברוחם ומבוהלים ונרפים ולא העזו לעמוד מול צריהם. ההסבר הינו פסיכולוגי וחדשני, בעיקר בהתחשב בכך שניתן לפני כאלף שנים. ואכן יש בו לא מעט מן האמת. נהוג למשל להסביר, והסברים אלה שומעים מכל בר-בי-רב, שסיבת נדודיהם של בני ישראל 40 שנה במדבר נועדה להקים דור חדש, שלא גדל בעבדות ובגלות ושהיה מוכן לעלות ולכבוש את הארץ כעם חופשי ברוחו.

על אף הנימוק הפסיכולוגי, שבכוחו לשכנע לכאורה כל בר-דעת ומשכיל, לדעתי הסברו של אבן עזרא למצבם הנפשי העגום של בני ישראל בצאתם מהעבדות, כמו גם ההסבר לנדודיהם הארוכים במדבר דחוק ביותר. קחו למשל את העבדים ברומי העתיקה. האם מישהו יכול להסביר לי, מדוע העבדים ברומי בהנהגתו של ספרטקוס העזו למרוד באימפריה הרומית, על צבאה העצום, ולהילחם נגד צבא מיומן וחמוש היטב במשך שנתיים (71-73 לפנה“ס), כאשר את המרד החלו בסה“כ 70 גלדיאטורים בהנהגת העבד ספרטקוס, ואילו בני ישראל, עם מנהיג בריון אמיץ וחכם (בל נשכח שמשה גדל כנסיך והיה בריא ברוחו. בצעירותו הרג מצרי, בבגרותו לא חשש להופיע בפני פרעה ולהטיח בו איומים), עם צבא עצום, עמדו בפיק ברכיים בפני מספר מאות רכבים? העבדות במצריים וודאי לא היתה הרסנית ומשפילה יותר מהעבדות ברומא. ידוע שהרומאים החשיבו את העבד כסחורה ויכלו לעשות בסחורה כעולה על ליבם. האם מישהו (ולאו דווקא יהודי או ישראלי) באמת מוכן להשתכנע מהנימוק, שבני ישראל היה עלובי נפש ומוגי לב יותר מהעבדים ברומא העתיקה?

ובל נשכח את המספר העצום של בני ישראל, כשני מיליון גברים על נשותיהם וטפם וכל השאר. בשעה שלפי הערכות ששמעתי מחוקר מיצרי, תושבי מצריים מנו אותה שעה כארבעה מיליון בסך הכל. ועוד נתון מסויים על הצבא המצרי בעת ההיא. בשנת 1274 לפנה“ס (באותה מאה התקיימה גם יציאת מצריים) התקיים הקרב הגדול ביותר בעת העתיקה, קרב קדש שבו נלחמו חילות מצריים בחילות ממלכת החיתים. בצד המצרי השתתפו כ-20.000 רגלים וכ-2.000 מרכבות שהיו מאויישות בשני לוחמים כל אחת.

מתקבלת לדעתי רק מסקנה אחת, שעל נתוני השנים והזמנים בתנ“ך לא ניתן לסמוך. מי יודע איך מנו בזמנו את השנים. אין לי ספק, שאבן עזרא, שהיה דקדקן גדול (גם מומחה לדיקדוק העברי) ואחד הפרשנים הגדולים, היה מתייחס כיום לענייני הזמנים בצורה שונה, מאחר שפרשנויותיו הם בעיקר על דרך פשוטו של מקרא, ללא מדרשים וללא סתרים ורמזים. כיום מנסים חוקרי מקרא להסביר סתירות ומבוכות הנמצאות בכתובים במיני תרגילים מסובכים, שלפעמים מתיישבים עם ההגיון ולפעמים גם לא. אינני חושב שיש טעם לעסוק בניחושים ובחיפוש פתרונות לדברים סתומים. בעיקר משום שדרך המחשבה שלנו כיום לא בהכרח דומה לדרך המחשבה של אלו שחיו לפני שלושת אלפי שנים.

די לנו אם נקבל ונאמץ את המסר שבכתובים וננסה להבינו ולנהוג על פיו.

שנות חייהם של האישים שחיו בתקופת ספר בראשית מוגזמות לעין ערוך, בהתאם לדרך שאנו מונים כיום את השנים. דוגמה אחת מיני רבות: קינן אביו של מהללאל חי על פי בראשית ה, יג, 910 שנים. תוחלת החיים בעת העתיקה היתה להערכתי, שאינה הערכה של מומחה לעת העתיקה, בערך כחמישים שנה. זאת בהסתמך על ברכה מספר תהילים, המאחלת לאדם לזכות לראות בחייו את נכדיו. בעת העתיקה לקחו הגברים לעצמם את נשותיהם בגיל צעיר והולידו בדרך הטבע מיד ילדים. הנכד נולד בין שנות הארבעים והחמישים של הגבר והיתה זו כנראה זכות גדולה להגיע לכך.

כולם וודאי מכירים את האיחולים שהזכרתי, אבל מאחר שהשיר הינו מקסים בפשטותו, אביאו במלואו, בעיקר משום שכדאי להתעמק בו:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְהוָ“ה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו

יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ

אשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ

הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָ“ה

 יְבָרֶכְךָ יְהוָ“ה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ

 וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל (תהילים קכח).

שבת שלום