Paraschat haSchawua: Emor

0
22

בשנות ה-60 של המאה החולפת עבר זעזוע על החברה האמריקנית. חוקר בשם אלפרד קינסי פירסם שני מחקרים על ההתנהגות המינית של הגבר ועל ההתנהגות המינית של האשה. המחקר שלו התבסס על שאלונים וסקרים, שעמדו בדרישות הסטטיסטיות לעריכת מדגם. פירסום הנתונים שעליהם התבסס המחקר טילטל את אמריקה הפוריטנית והשמרנית עד היסוד…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: אמור – תשע“א

לפתע התברר לאמריקאים, שבין 67% ל-98% מהגברים קיימו יחסי מין לפני הנישואים, ש-50% מהבעלים ניהלו רומנים מחוץ לנישואים, ש-92% מהגברים הודו שהם מאוננים וש-37% מהגברים האמריקאים עברו לפחות חוויה הומוסקסואלית אחת.

לא די בזאת, אלא שלאמריקאים המוסרניים והמתחסדים התברר באופן בלתי צפוי ש- 62% מהנשים דיווחו על אוננות, 50% מהנשים עשו סקס לפי החתונה ו-26% מהנשואות ניהלו רומנים מחוץ לנישואים.

קשה מאד למי שהתרגלו להאמין, שנשותיהם הן הצנועות שבצנועות ושידידיהם ושכניהם מאופקים ביותר בכל מה שנוגע לאשת איש, להתעורר יום אחד ולגלות, שבענייני מין הם כבר לא יכולים להיות בטוחים על מי אפשר לסמוך ולמי אפשר להאמין.

מניתי רק חלק מהגילויים של קינסי. לא הזכרתי את גילויי העריות הבין-משפחתיים וסטיות מיניות שונות.

אילו היו אמריקאים אלה, הידועים כאנשים דתיים, קוראים ביתר יסודיות בתורה, הם לא היו נרעשים עד כדי כך מהממצאים ומהגילויים של קינסי, באשר כבר בתורה כתוב כהנה וכהנה. פרק י“ח בחומש ויקרא מונה את העבירות המיניות, היינו גילוי-עריות כמעט על כל גווניו. קודם כל אוסרת התורה יחסי מין בין קרובי משפחה באופן כמעט גורף. ואחר כך היא מונה את האיסורים הבאים:

  • איסור אשת איש – וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ.
  • איסור הומוסקסואליות – וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא.
  • איסור לגבר ולאשה לקיים יחסי מין עם בעלי חיים – וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה.

העובדה שדברים אלה נזכרים בתורה מצביעה על כך, שתופעות מיניות חריגות אלה כבר היו ידועות ואולי אפילו נפוצות בעת העתיקה. וזו לא רק השערה, אלא התורה אף מדגישה: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. לאדם, בניגוד לבעלי החיים, יש צרכים מיניים שאינם קשורים לדחף הטבעי לדאוג לשימור הגזע, כלומר לפרייה ורבייה בלבד. והצורך הזה חזק עד כדי כך, שלפעמים מוכן האדם אפילו לעבור על החוק, לא כל שכן על מצווה דתית או מוסכמה חברתית, על מנת לספק אותו.

הדת היהודית, למרות האיסורים המנויים לעיל, היתה באופן יחסי פתוחה לצרכים הפיזייים והנפשיים של האדם ובכך גם מנעה קונפליקטים רבים ובעיות נפשיות. בין תלמידי חכמים, לפחות בין תלמידי הישיבות נהוג לצטט את הגמרא האומרת באופן גלוי בשם ר‘ אלעאי הזקן: רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, ויעשה מה שלבו חפץ (קידושין דף מ ע‘ א).

אבל גם באשר לניאופיה של האשה הנשואה, כך אני מתרשם, לא היו חכמי הגמרא קפדנים ביותר. בהקשר לסיפורים על רבי בנאה מזכירה הגמרא, שאיש אחד שמע את אשתו מוכיחה את בתם קלת הדעת ואומרת לה, שאם היא כבר עושה דברים אסורים, לפחות שתעשה אותם בצינעה ולא שכל אחד ידע על כך, וכדוגמה לצניעות היא מציגה את עצמה ומגלה לבת, שהיא ילדה עשרה בנים, ורק אחד מהם הוא בנו של בעלה החוקי. הגמרא מזכירה עניין זה בלשון נויטרלית ועניינית ואינה נוקטת (כפי שניתן היה לצפות) עמדה שלילית לגבי האישה (בבא בתרא דף נח עמוד א).

דברי רבי אלעזר בן עזריה מעידים, שחכמינו הבינו את צרכי האדם ומאווייו: מהיכן שלא יאמר אדם אי אפשרי לי לאכול בשר חזיר … אי אפשרי לבא על הערוה, אלא אפשרי ואפשרי אבל מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי (המדרש על פרשת קדושים). פירוש: אין ליהודי להתגאות בכך, שאינו מסוגל לאכול בשר חזיר כי הוא מתעבו, או שסיפוק תאוותו בדרכים חריגות מעוררות בו סלידה. כי אם ההמנעות מאכילת חזיר וכן ההמנעות מסיפוק יצרי המין נובעים מחמת האיסור שבתורה וזאת למרות שללא האיסור לא היה מעכב בעצמו. רבי אלעזר לא התכוון לתת כאן היתר למעשים אסורים, היפוכו, הוא רצה להדגיש, שקבלת התורה והמצוות נעשית מתוך מחוייבות לקיים את מצוות התורה ולאו דווקא משום שזה מתאים להרגליו של האדם ולטעמו האישי.

התורה וחכמי ישראל לא התכוונו לבסס חברה מתירנית, להיפך, הם הדגישו את האיסורים. אבל מהדוגמאות לעיל אנו למדים, שהם הכירו את חולשות האדם ואת יצריו והשלימו עם עובדה זו. ניתן היה לצפות, שבכל חברה באמצע המאה העשרים, בני האדם, כולל האמריקאים, יבינו את מה שהבינה כבר תורת ישראל ולא יקימו קול זעקה, כאשר יגלו את פרצופם האמיתי במראה.

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:

http://www.rabbi-miller.com