חומש ויקרא, פרק כו, ג – כז…
פרשת השבוע בחוג המשפחה: בְּחֻקֹּתַי – תשע“א
הפרשה שלנו מתחילה בניסוח מעניין:
אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.
פרשנים רבים נתנו דעתם על הניסוח החריג הזה. בדרך כלל בני האדם שומרים על החוקים, מקיימים את החוקים, אבל לא הולכים בחוקים. מה הכוונה כאן בעניין הליכה בחוקים? הניסוח הזה מרמז על כך, שקיום התורה והמצוות הוא לא מצב סטטי, כי אם עניין של תהליך. האדם הולך בדרך מסויימת של קיום המצוות ומשלים כל הזמן את עצמו. קיום המצוות זה מאמץ של הליכה בדרך ההגשמה העצמית.
ועל כך משלם הקב“ה לעם באותו מטבע, כאשר הכתוב אומר בהמשך בפסוק יב:
וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם.
למה הכוונה בפועל והתהלכתי? הכוונה בביטוי זה היא, שלא סתם אני אלך ביניכם, אלא אתהלך אנה ואנה ובכל מקום שיזדקקו לי אהיה ביניכם. וזאת למרות שבפסוק הקודם הוא אומר: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. כלומר שיהיה לי אומנם משכן בתוככם, אבל כמו שאתם הולכים בחוקותי ומתאמצים כל הזמן בפעילות לקיים אותם ולהשתלם כבני אדם, גם אני, אביכם שבשמים, מתהלך בתוככם ודואג לכם, למרות המשכן שמשמש לי כביכול מקום מגורים.
ובדומה לכך אומר גם ישעיהו הנביא בפרק סו, א:
כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.
ישעיהו לועג לעם יהודה, על שהם חושבים שבית המקדש יכול להיות מקום מנוחתו של ה‘ והוא לא יראה את כל התעלולים והמעשים הרעים שמבצע העם.
למרות הלעג של הנביא ישעיהו לפני למעלה מאלפיים וחמש מאות שנים, עדיין יש אנשים, שרוצים בכוח להקים את בית המקדש השלישי. הציבור החרדי, בניגוד לציבור הלאומני, מתנגד להקמת הבית עד לביאת המשיח. וגם זאת בתיאום עם הנביא ישעיהו ב,ב-ד:
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה‘ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.
כלומר באחרית הימים עם ביאת המשיח. וגם יחזקאל הנביא, לז, מתכוון לאחרים הימים:
כד וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם… וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם… וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.
והנה יש לנו כיום כעשרים עמותות שפועלות להקמת בית המקדש. לפני ימים מספר שמעתי ברדיו את אחד הפעילים שלהם, שמספר שהוא אוסף כסף בין יהודי אמריקה וגם בין הנוצרים האוונגליקלים להקמת המקדש. ואני מרשה לעצמי לשאול:
האם אספנים אלה רוצים באמת להרוס את כיפת הסלע ולגרום למלחמה עם מיליירד וחצי מוסלמים?
האם הם מתכוננים להקריב קורבנות בבית המקדש? כבר בזמנו נזף הנביא ישעיהו בעם:
יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה‘ שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי… מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם…
אותו ישראלי שמקבץ כספים באמריקה משוכנע בדרכו: „למה אתה חושב שאלוהים נתן לנו בחזרה את הארץ הזאת ואת ירושלים? על מנת לבוא לכאן כתיירים? הוא רוצה שנבנה את בית המקדש.“
נו, באמת, אלוהים גילה לטיפוסים אלה את רצונו? איך הם מעזים לדבר בשם ה‘? האם זה לא חילול השם?
ועוד שאלה לי: הנוצרים האוונגליקלים, הם כידוע קנאים וכן בעלי עוצמה כלכלית ופוליטית בארה“ב, תומכים בלאומנות הישראלית ובהקמת המקדש, אבל לא בגלל אהבתם אותנו, אלא כי הם מאמינים, שכשעם ישראל ישוב כולו לארץ–ישראל וכשייבנה המקדש, יחזור ישו המשיח וכל היהודים יאמינו בו ויתנצרו. ומה יהיה אם האוונגליקלים, הידועים בקנאותם, יחליטו יום אחד שישו חזר ושעל היהודים להתנצר?
שבת שלום
