Paraschat haSchawua: waJigasch

0
20

כבר בסיפור יוסף אנחנו פוגשים בעניין שנהוג לקרוא לו „נאמנות כפולה“…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: ויגש – תשע“א

נושא הנאמנות הכפולה הוא נושא טעון. הוא לא קשור לאנטישמיות, אבל אין ספק שהוא יכול לעודד אנטישמיות. יש מדינות ועמים שרגישים במיוחד לעניין הזה, בגלל נסיון העבר שלהם. ארה“ב למשל (וארצות רבות אחרות) ככלל אינן מתירות את האזרחות הכפולה בגלל הסכנה של נאמנות כפולה. כולנו מכירים את הסיפורים על מלחמת העולם הראשונה, שבה נלחמו יהודים בצבאות אויבים. זוהי כמובן בעייה גדולה. למי אני נאמן?

חז“ל גם הם נזקקו בהקשרים של פרשנות התורה לנושא זה. למשל מסביר הרמב“ן לפני 800 שנה, שגם יוסף היה רגיש במיוחד לבעייה זו וחשש שהמצרים יחשדו בו בנאמנות כפולה. יוסף, למרות שלמעה היה שליט מצרים, מעמד אחת מתחת לפרעה, ושלט בכל האוצרות בתקופת הרעב, לא שלח מצרכי מזון לאביו ולאחיו לכנען, למרות שבקלות יכול היה לעשות זאת. הוא אומר להם:

ד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו … הֵנָּה  כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.  ו…  ז וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה.  ח … וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ט מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל-אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ….  יא וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב  פֶּן-תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. 

הרמב“ן מסביר, שלמרות שיוסף הציל את העם המצרי מהרעב, אם יוודע למצרים שהוא שולח מזון לארץ כנען, עלולל להתעורר החשד של נאמנותו לארץ כנען.

אחד מחכמי ישראל שבא אחרי הרמב“ן מוסיף עוד הסבר: שהמצרים עלולים לחשוד ביוסף, שהוא מכין לו אוצרות בארץ כנען על מנת לחזור ולהשתקע במולדתו.

חכם מהתקופה המאוחרת מנתח את המילים שיוסף אומר לאחיו:

יב וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת … כִּי-פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. 

כלומר אתם רואים שאני מדבר אליכם בשפה שלנו, בשפה העברית, ולכן במידה ואשלח מזון לכנען, עלולים המצרים לחשוד בי שאני בוגד במצרים.

והתורה מוסיפה נקודה פסיכולוגית מעניינת. פרעה שהכיר את רגישותו ואת חששו של יוסף, שהמצרים עלולים לחשוד בו בנאמנות כפולה, ואילו פרעה עצמו סמך עליו באופן מוחלט, הבין את הבעייה של יוסף ולכן הוא לא רק מזמין את יעקב ובניו למצרים, אלא הוא מצווה בפירוש על יוסף להביא את משפחתו למצרים:

יז וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אֱמֹר אֶל-אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ  טַעֲנוּ אֶת-בְּעִירְכֶם וּלְכוּ-בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.    יט וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ  קְחוּ-לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת-אֲבִיכֶם וּבָאתֶם.

נושא הנאמנות הכפולה התחיל להעסיק את עם ישראל מראשית הווצרותו ואני חושש שהבעייה עדיין קיימת, גם אם בינתיים מנסים להתעלם ממנה. אני שואל את עצמי: אותם יהודי אמריקה, שחושבים עצמם לציונים ושתומכים במדיניות ממשלת ישראל, גם אם מדיניות זו מנוגדת לאינטרסים של ארה“ב ולמדיניות המימשל שם, למי הם נאמנים בעצם?

שבת שלום