אלפי עמודים נכתבו על פרשה זו, בעיקר על הנושאים המרכזיים שבה: עשרת הדיברות ומעמד הר סיני…
Paraschat haSchawua
Paraschat haSchawua: Bo
בפרשה זו סיימנו את יציאת מצרים ואת המכות וכולנו מכירים את זה מההגדה של פסח, שאנו חוזרים עליה מדי שנה בשנה…

Paraschat haSchawua: waEra
סיפור מכות מצרים מבחינות מסויימות לא כל כך מובן…

Paraschat haSchawua: Schmot
בספר בראשית דובר בעיקר על בריאת העולם ועל „בריאת“ עם ישראל, כלומר על התפתחות משפחה אחת שהיתה היסוד של עם ישראל. השבוע אנחנו מתחילים בחומש שמות, שעיקרו לדעתי יציאת עם ישראל ממצרים וגיבוש העם. השמות הלטיניים של הספרים האלה מבטאים יותר את התוכן שלהם. ספר בראשית נקרא גנסיס (Genesis) שפירושו „בריאה“ וספר שמות נקרא אקסודוס (Exodus), שפירושו „יציאה“…

Paraschat haSchawua: waJechi
עם פרשה זו מגיע חומש בראשית לסיומו ומגיעה גם פרשת האבות לסיומה. למעשה מה שמרתק במיוחד בתנ“ך ובעיקר בספר בראשית הוא סיפור האבות, כי בהתאם לסיפור זה נתייחס עם ישראל לאבות אלה ועל זה בנוייה האמונה בעם היהודי כעם בעל מוצא אחד…

Paraschat haSchawua: waJigasch
נער החלומות יוסף נמצא המצרים. הוא מצליח לפתור לפרעה מלך מצרים חלומות, שמעידים על בואם של שנים פוריות ואחריהם שנים רזות, כלומר שנות רעב. פרעה מבין שיוסף הוא איש חכם וממנה אותו לשר החקלאות ומפקיד בידיו את אגירת המזון בשנים הראשונות ואת חלוקת המזון לאוכלוסייה הרעבה בשנות הרזון. יוסף עולה לגדולה בגולת מצרים, הוא נעשה למישנה למלך, והוא מביא בעיקבותיו את כל בני ישראל, כלומר יעקב ובניו, לגולה…

Paraschat haSchawua: Miketz
פרשה זו, כמו בפרשות נוספות בספר בראשית, אננו נתקלים בהרבה סיפורי חלומות. יש מי שמכנה חומש זה חומש החלומות.

Paraschat haSchawua: waJeschew
השבוע מתחילים לקרוא את הסיפור הגדול על יוסף. נער החלומות שנמכר לעבד ומגיע בסופו של דבר למשרה הרמה ביותר בחצרו של פרעה מלך מצרים. כדאי בהחלט לקרוא ולהתעמק. ועוד נגיע אליו בפרשות הבאות. היום נתעכב על הסיפור של יהודה ותמר…

Paraschat haSchawua: waJischlach
בסידרה זו שוב יש לנו מספר אירועים, שכל אחד מהם כדאי להתעסק בו. אנחנו נעמוד בעיקר על המפגש הבעייתי בין יעקב לעשו…

Paraschat haSchawua: waJetze
מי לא זוכר את השיעור בתורה על סולם יעקב? כל התלמידים התבקשו לצייר את יעקב הישן ואת הסולם, שבו עולים ויורדים מלאכים. זה היה או בשיעור תנ“ך או בשיעור ציור, וזה היה ממש כיף. הילדים ישבו מרוכזים ונתנו לדמיון שלהם לפעול והמורה התהלך בין השולחנות, הסתכל פה ושם, העיר פה ושם ונהנה מהשלווה…
