Paraschat haSchawua: waJera

פעמיים יצא אברהם מכנען בגלל הבצורת והרעב ששלטו בארץ. פעם ראשונה ירד למצריים (פרק יב). בפעם השנייה יצא לגרר (פרק כ). בשתי הפעמים ביקש מרעייתו שרה להציג עצמה כאחותו. הסיבה לתרגיל ההתחזות היה החשש, שבגללה יהרגו אותו, היינו שמישהו יחשוק בה, ועל מנת לקחתה, יהרוג את בעלה החוקי והיא תהיה כביכול פנוייה וחופשייה וכל אחד יוכל לזכות בה…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: וירא

הסיפור כשלעצמו פשוט ומובן. הוא נדון רבות על ידי חכמי ישראל. לא כאן המקום לדון במכלול השאלות שהוא מעורר.

במקרה השני, היינו בשהותם בגרר, לוקח אבימלך המלך את שרה אליו. אלוהים מתכוון להענישו, על שלקח את אשת אברהם ואף אומר לו זאת. מֶלֶךְ גְּרָר מתגונן ומתחנן ויוצא מהסיפור בשן ועין. אבל עניין אחד לא נותן לו מנוח והוא פונה אל אברהם בטרוניה:

מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי.

מלך גרר מטיח בפני אברהם, שהוא הכניס אותו לצרה. כי לולא היה מתחזה כאחיה של שרה, לא היה המלך לוקח אותה אליו ולא היה מסתבך עם אלוהים. תשובתו של אברהם מעניינת מכמה בחינות: כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי.

הסברו של אברהם מניח בהחלט את הדעת. אנחנו מבינים וגם המלך הבין, שאברהם חשש לחייו, מאחר שלא ידע אם יש יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. כלומר שלא ידע איך יתייחסו אנשי המקום אל אדם שאת אישתו הם חומדים.

מתעוררת שאלה: מה זו „יראת אלוהים“ שעליה מדבר אברהם. למה הוא מתכוון? אברהם בוודאי לא מתכוון בביטוי „יראת אלוהים“ לחוקים רגילים. הוא בא אל ארץ שבה שולט מלך, לא חברה ארכאית, וחזקה שבמקום שיש מלך יש חוקים. אבל אברהם לא ידע, אם חוקי המקום יגנו עליו. ייתכן שבמלכות גרר להרוג אזרח זר במטרה לקחת את אישתו לא היתה עבירה. תמונת המצב עבור אברהם היתה זו: קיים ספק שהחוק המקומי יגן עלי ולכן אינני בטוח בחיי. הדבר היחיד שיכול אולי לעמוד לזכותי היא יראת אלוהים. אבל מאחר שאינני יודע אם יש יראת אלוהים במקום הזה, מוטב לא להסתכן ולהסתיר את יחסי המשפחה ביני לבין אישתי.

עדיין השאלה פתוחה: מה פירושה של „יראת אלוהים“ בפיו של אברהם? אברהם לא הכיר את המקום, הוא לא ידע, באם הם מאמינים באותו אלוהים, שהיה מוכר לו, או באם הם בכלל מאמינים באלוהים יחיד או באלוהים רבים, או שהם עובדי אלילים. ובכל זאת הוא מתבטא בתשובתו למלך גרר בערך כך: מאחר שלא היכרתי את חוקי המקום ולא ידעתי אם החוק יגן עלי, הייתי סומך על יראת אלוהים. אבל מאחר שלא ידעתי אם יש כאן דבר כזה כמו „יראת אלוהים“, לא היתה לי ברירה אלא לבצע את תרגיל ההתחזות.

מאחר שביטוי זה בפיו של אברהם אינו מתכוון לחוק המדינה או לאמונה במצוות שמיים, המסקנה היא, שמדובר במליצה, מטבע-לשון שאין לה קשר לאמונה באלוהים. מדובר ב“יראה“ ללא קשר לאמונה. זו חייבת להיות מעין תחושה ואולי מוסכמה, שגם אם החוק אינו אוסר לעשות מעשה מסויים, בכל זאת יימנעו בני האדם מלעשותו. אולי מין חשש להפר כלל, העלול לפגוע בסידרי החברה. מכל מקום, מין ידיעה שאיננו יודעים את מקורה, שחובה להמנע ממעשים מסויימים, גם אם לא חל עליהם איסור מפורש.

זו פחות או יותר הגדרה מתאימה לערך מוסר. לדעתי רק במושג מוסר ניתן להסביר את הביטוי יראת אלוהים בדיבור לפנינו. ביטוי זו מופיע גם במקומות אחרים בתורה במובן של מוסר. המיילדות המצריות שפעלו נגד מצוות פרעו ובהתאם למצפונן והחיו את ילדי העברים, עליהם אומר הכתוב, כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים. על עמלק שזינב בנחשלים אומר הכתוב, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. יש להניח שגם המיילדות המצריות וגם עמלק לא הכירו באלוהים ולא האמינו בו. כלומר שמדובר כאן על מוסר כללי, אפשר לקרוא לזה גם מצפון, המשותף לכל בני אנוש. היינו אותו מצפון אנושי, הקיים כנראה גם בחברות לא דתיות.

קיומה של החברה האנושית תלוי לא רק בחוקים המסדירים את החיים, כי אם במידה רבה בכללי מוסר לוא דווקא כתובים, במצפון שהוא תחושה בלבד, שבקושי ניתן להגדרה. התורה עצמה הטילה חיובים רבים על האדם שאינם חוקים ברי-עונשין, אלא כללים מוסריים, מצפוניים, למשל שלא לשים בפני העיוור מיכשול, לקום בפני זקן, שלא להונות את הזולת ושלא לרדות בעבד – אלה רק מקצת דוגמאות.

לעומת זאת אנחנו מוצאים במקומות אחרים בתורה את הביטוי יראת אלוהים גם במובן של אמונה באלוהים. לאחר מעשה העקידה, כאשר אברהם מוכיח את אמונתו האבסולוטית באלוהים, אומר אלוהים לאברהם, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. יראת אלוהים של אברהם, אין גדולה ואמינה ממנה בעיני כל דורות המאמינים בני כל הדתות המונותאיסטיות. ברור שלא כל מאמין מסוגל להגיע לדרגתו של אברהם אבינו. אבל ניתן לצפות מהמאמינים מבין אחינו, שיהיו לפחות יראי אלוהים במידה כזו, שיהיו מוסריים ושיהיה להם חלק במצפון של בני אנוש.

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:
http://www.rabbi-miller.com