בפרשה זו אנו עדים להתפתחות מרשימה בביוגרפיה של יעקב אבינו. כלומר מאותו יום שברח מבית הוריו כשבגדיו בלבד לעורו ועד לשובו לבית הוריו עם משפחה ענפה ועושר רב. הכל ניתן לקריאה ואין פלא שהילדים בבית הספר מעדיפים פרקים אלה על כל שאר הכתוב בתורה…
פרשת השבוע בחוג המשפחה: ויצא – תשע“א
בין הברכות הרבות שלהם זכו אבותינו, בכללם יעקב אבינו, אני רוצה לייחד את הדיבור על ברכה אחת מסויימת. לברכה זו זוכה יעקב מיד בתחילת נדודיו.
פרק כח: יב. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.
פרשנות מפתיעה ומקורית ביותר קיבלה ברכה זו מאת הרשב“ם, נכדו של רש“י, שצוטט כבר בפרשה הקודמת בגלל מקוריותו והעזתו. הוא עומד בעיקר על המילים וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
את הפועל ונברכו מבין הרשב“ם לא מהשורש „ברך“, היינו ברכה, אלא „מלשון מבריך ומרכיב“. כולנו מכירים את הנוהג בחקלאות להשביח את פירות העצים, וזאת עושים באמצעות הרכבת עץ על עץ או בהברכת ענף מעץ אחד על עץ שני. וכמו שהעצים מתערבבים זה בזה, כך, אומר הרשב“ם, „יתערבבו במשפחתך משפחות האדמה“.
הרשב“ם מבין מברכה זו מסר אוניברסלי. עם ישראל זכה הודות לאבותיו להכיר את האלוהים וזכה למעמד מיוחד מבחינה זו של עבודת השם. בעתיד יזכו כל באי עולם להתערבב עם עם ישראל ולהיות בניו של יעקב אבינו ולהכיר באלוהי ישראל.
השאלה שאני שואל את עצמי, האם התכוון הרשב“ם בפרשנות זו התערבבות הגויים והצטרפותם לבני ישראל רק לצד הרוחני, כלומר רק בנושא האמונה באלוהי אברהם יצחק ויעקב, או התכוון גם לצד הביולוגי, כלומר התערבבות פיזית ממש.
מאידך אני נוטה להשיב, כי אם וכאשר ברכה זו, שברך אלוהים את יעקב, עתידה להתממש והגויים יכירו באלוהי ישראל, לא תהיה שום מניעה להתערבבות ביולוגית. כמו כן אני נוטה להאמין, שהרשב“ם הכיר בתועלת שיש בהתערבבות זו לשני הצדדים. כמו שהוכיחה ההיסטוריה של עם ישראל, שההתערבבות עזרה לעם גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה ביולוגית.
הברכה שברך אלוהים את אברהם אבינו „ד אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. ה וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.“ (יז, ה) היא אוניברסלית ואיננה מכוונת למשפחה אחת או לגזע אחד. התורה איננה גזענית, היא שואפת להביא להכרת האל על ידי כל העמים, וזה בא לידי ביטוי גם בברכה לאברהם וגם בברכה ליעקב.
למרות כל הצדקנים והקיצוניים שבין רבני ישראל לדורותיהם הבינה רוח העם, שחברות שנשארות סגורות, מתנוונות עם הזמן וחברות פתוחות שמתערבבות, משתבחות כמו עצי הפרי. ומי שמטיל ספק בכך, שיטייל ברחובות תל אביב ויתבונן במראה השונה של בני עמו ויגיע לידי מסקנה, שהברכה “ אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ “ אכן התקיימה. אנחנו עם של המון גויים.
שבת שלום
