בראשית – לקט מתוך 7 שנים על פרשת השבוע

0
31

בפסוק הראשון בתורה מתגלה עבור המאמין כל הסוד שבבריאה. פסוק זה לא אומר לנו דבר על אלוהים עצמו וגם אינו יכול לעשות זאת. או כדברי הרמב“ם „אין אנו משיגים אלא את עובדת היותו ולא את מהותו“ (מורה נבוכים א, פרק נח). הוא קיים עוד בטרם יצירת שמיים וארץ, בטרם היקום, בטרם היש. אלוהים היה אם כן לפני יצירת הזמן והחלל. חוקי הטבע לא היו בנמצא עד שנוצרו על ידו – כוח המשיכה, התנועה, האור ומהירותו ועוד. הסברי המדע ליצירת היקום אינם משכנעים הרבה יותר. הפיזיקה הקוסמולוגית, המחזיקה עד לרגע זה בתאוריית המפץ הגדול כתחילת ההווייה, אינה יכולה להסביר מה קדם למפץ. המדענים סבורים, שלפני המפץ הגדול לא היו קיימים חוקי טבע ושהם נוצרו עם המפץ…

בראשית – לקט מתוך 7 שנים על פרשת השבוע

שם האל

לאלוהי העמים הרבים היו שמות שונים ולפעמים מספר שמות לאל מסויים אחד. עם ישראל בראשית התהוותו לא הכיר את שמו של אלוהים וגם לא ידע אם יש לו בכלל שם. השאלה המתבקשת, האם לאלוהים היה שם כלשהו. על פי ההגיון האנושי, יש לשלול את האפשרות שלאלוהים היה שם או כינוי. לפחות בטרם בראשית לא סביר שהיה לאלוהים שם או כינוי. הסיבה לנתינת שם או כינוי נוצרת במטרה לציין דבר ולהבדילו או ליחד אותו מהשאר או מהדומים לו. אבל בטרם בראשית לא היה קיים דבר מלבדו-יתברך. לא היה קיים גם אף אחד או שום דבר שהיה מסוגל לפנות אליו וגם לא היה שום דבר שהוא-יתברך היה יכול לפנות אליו. והנראה לעניות דעתי, שאבסורד להניח (כפוף לחשיבה האנושית) שהבורא נתן לעצמו שם.

הרמב“ם מזכיר את דברי הנביא: וְהָיָה יְהוָ“ה לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָ“ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (זכריה, יד, ט).

כלומר שבאחרית הימים, כאשר יכירו כל העמים באלוהי ישראל, הוא יהיה האחד והיחיד וייקרא אז בשם אחד בלבד. ואפשר להוסיף לדברי הנביא פרשנות, שכוונתו אולי היתה, שביום ההוא האנושות לא תזדקק לשם עבור אלוהים, כי הוא יהיה אחד בלבד, וכוונת הנביא שפשוט יכנו אותו „האחד“.

שוויון בני האדם

שני המשפטים, „ואהבת לרעך כמוך“ מתוך התורה וכן „מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך“ מתוך הגמרא, מביעים אותו עיקרון, היינו היחס הראוי לזולת. להיות אנושי כלפי האחר. לא לפגוע, לא להעליב, לא להכאיב, בקיצור להתנהג כלפי אחרים כמו שאנחנו רוצים שיתייחסו אלינו.

והנה בא בן עזאי וטוען כלפי ר‘ עקיבא, שהוא מכיר עיקרון עוד יותר חשוב, והוא מקופל במשפט „זה ספר תולדות אדם“. בן עזאי מסתמך על הפסוק זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ (בראשית ה, א).

בפסוק זה אומרת התורה, שאלהים ברא את האדם בדמותו. כמובן שאין הכוונה, שהָאָדָם דומה מבחינה חיצונית לצַלְמוֹ של אֱלֹהִים. מובע כאן העיקרון, שהאדם שונה משאר הבריות, בזה שהוא מסוגל להפעיל את שיכלו ושיקול דעתו. במדרש מתעוררת שאלה מענייינת: מדוע ברא אלהים אדם אחד, הרי יכול היה לברוא משפחות שלמות או קבוצות עמים. למה דוקא אדם יחיד? על כך משיב המדרש תשובה נוקבת. בודאי שלא נבצר ממנו-יתברך לברוא אנשים ועמים כראות עיניו, אבל אלהים ברא בכוונת מכוון רק אדם אחד, על מנת שכל המין האנושי יתייחס לאדם הראשון. היינו שכל בני האדם יהיו צאצאיו של אדם אחד. במצב דברים זה לא יוכל מי מבני האדם באיזה זמן שהוא לבוא ולטעון: אני ממוצא יותר חשוב ממך. אני צאצא של בני אצילים ואתה ממוצא פשוט, ממוצא נחות, מגזע פחות ולכן יש לי זכויות ייתר עליך. העובדה, שכל בני האדם הינם צאצאיו של אב אחד, אומרת, שכולם שווים מבחינת המוצא, אף אחד לא חשוב יותר ואף אחד לא חשוב פחות מהאחר. בעיני אלהים כל המין האנושי הם ילדי אדם הראשון ושווים בעיניו וכוונתו ביצירתו היתה ככל הנראה, שגם בעינינו יהיו כולם שווים.

התורה כספר היסטוריה

רש“י, ומי לנו גדול ממנו כפרשן המקרא, אשר מזה כאלף שנים נעזרים הלומדים בפירושיו, נותן כבר בפתיחת פרשנותו על הפסוק הראשון שבתורה, הסבר, שאמור היה להפיץ תובנה נוקבת בלב לומדי התורה: „ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה“, „שהרי כתיב ורוח אלוהים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גילה המקרא בריית המים מתי היתה“. רצה להדגיש, שהתורה אינה ספר היסטוריה. בעיקבותיו באו פרשנים גדולים והסבירו, שהתורה אינה ספר מדע ולא כל כיו“ב. וכל המנסים להוכיח את אמיתות האירועים המופיעים בכתובים באמצעות דרכים כביכול מדעיות אינם כי-אם אווילים או מחפשי פרסומת.

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:

http://www.rabbi-miller.com