- haGalil - https://www.hagalil.com -

Paraschat haSchawua: Haasinu

על נושאים מטפיזיים, כלומר עניינים שהם מעבר לעולם הגשמי והנסיון החושי, אין לנו מידע בלתי אמצעי וניתן לדון בהם רק באמצעות השימוש בהנחות. הוא הדין ביחס לאלוהים, שהוא מעבר לתפיסה האנושית. איננו יודעים מיהו או מהו וכן איננו יודעים את מהותו ואת תכונותיו. אנו יכולים רק להציג הנחה, שעליה אנו מנסים לבסס דעה ולאחר מכן לבחון אם התוצאה סבירה ומתאימה לגישה שלנו (או לאמונתנו) ואם היא עומדת במבחן החשיבה הביקורתית…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: האזינו

בשבוע שעבר עסקנו כאן בבעייה עתיקת יומין. המדובר בשתי הנחות יסוד שאינן מתיישבות זו עם זו. על פי ההנחה האחת השכר והעונש תלויים אך ורק במעשי האדם עצמו ובידו חופש הבחירה בין עשיית טוב או רע. זאת מלמדים אותנו התורה והנביאים וזהו אחד היסודות המקובלים בדת ישראל. על פי ההנחה השנייה אלוהים הוא כל-יכול ולכן הכל צפוי לפניו – הכל גלוי וידוע מראש. הוא יודע וצופה מראש את העתיד ואת המעשה שעתיד כל אדם לעשות ברגע נתון כלשהו.

הפירכה גלוייה לעין: אם אלוהים יודע שאחטא, לא ייתכן שלא אחטא, כי זה מנוגד להנחה שאלוהים הוא כל יכול, יודע הכל. מאידך ידיעה מוקדמת זו אצל הבורא עומדת בסתירה לחופש שלי להחליט על פי רצוני.

בשעה שאין באפשרותי לפעול אחרת ממה שאלוהים צפה, אני מנוע מחופש בחירה, וללא חופש בחירה להחליט בין טוב לרע מתמוטט הבסיס המוסרי לעיקרון הגמול והעונש, ואולי הבסיס למוסר התנכ“י בכללו.

נחדד את הבעייה במילים ספורות: א) אם האל צופה הכל מראש, אין לאדם חופש בחירה. ב) מאידך חופש הבחירה קיים (הן על פי דת ישראל והן על פי נסיוננו האישי).

חכמי ישראל וגם אלו מאומות העולם עשו נסיונות מעניינים פחות או יותר אך חסרי-משמעות לגשר מעל סתירה מוטבעת (פנימית) זו; כל אחד על פי דרכו. תאור נסיונות אלה יכול היה להיות מאלף ומשכיל ואולי אף מהנה, אלא שכאן צר המקום מלהכיל אף חלק מהם. אבל פטור בלא כלום אי אפשר ולכן אביא מהשגותיו של הראב“ד על משנה תורה לרמב“ם, שהיה בן דורו:

אם היו צידקת האדם ורישעתו תלוים בגזירת הבורא-יתברך היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו. והיה קשה לנו לקבל זאת. אבל מאחר שהבורא ויתר על זכותו זו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה. וידוע שכל הקורה את האדם, בין קטן וגדול, מסר הבורא למזלות אלא שנתן באדם השכל להתחמק מכוח המזל ע“י שנתן לו הכח לבחור בין טוב או רע (עריכה לשונית שלי).

לעומת זאת אנו יכולים להיתלות בדברי הרמב“ם, גדול חכמי ישראל, בעל החשיבה הרציונלית, השולל עקרונית את תורת הגזירה הקדומה. במשנה תורה, הלכות תשובה פרק ה הלכה ה, הוא אומר (בהשמטות קלות ובעריכה עניינית): „שמא תאמר והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ויהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו. כבר בארנו שהקב“ה אינו יודע מדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא-יתעלה שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו, וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של הבורא, וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך יודע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקדוש ברוך הוא מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה.

הרמב“ם לדעתי מתכוון לומר לנו כדלקמן: הסתירה בין שתי ההנחות, בין ידיעת הבורא לבין הבחירה החופשית, אינה קיימת כלל. אותה סתירה, אותו ניגוד, אשר ניסו חכמי ישראל וחכמי העולם לאחות או להסביר או לגשר מעליו, נוצר באופן מלאכותי על ידי השואלים ואינו תולדה של מחשבה הגיונית. אלה הסוברים שקיימת סתירה מביטים על ידיעתו של אלוהים באמות מידה אנושיות. אם אלוהים יודע, דומה ידיעתו כביכול לידיעת האדם. מכאן הטעות הגדולה שהוליכה ומוסיפה להוליך את המלומדים שולל. השפה שלנו היא שפה אנושית ואין היא מסוגלת לבטא או לתאר דברים הקשורים לאלוהות. כמו שלא ניתן לומר דבר על אלוהים, לא ניתן לומר דבר על ידיעתו. הסתירה מדומה או מדומיינת אבל אינה קיימת. האדם עקרונית חופשי לעשות ולהחליט בין טוב לרע. אלוהים הכל יכול, יודע הכל, אבל אמירה זו „יודע הכל“ או „צופה מראשית אחרית“ אינה בתחום השגתנו ואיננו יכולים להשתמש בה.

ובאשר לאמירה של רבי עקיבא שהכל צפוי והרשות נתונה, אין לראות בה שאלה. רבי עקיבא לא הגדיר בעייה, כפי שחושב ישעיהו ליבוביץ, אלא הביע תובנה פשוטה, אותה יכול היה לרכוש באמצעות החשיבה בלבד. אלא שרבי עקיבא לא הציג את הנושא בפרוטרוט כפי שעשה הרמב“ם ולא ערך בו דיון כפי שזה נעשה כאן. וכנראה מתוך מחשבה תחילה לא הסביר דבריו באריכות, כי רוב בני דורו קרוב לוודאי שלא היו מבינים אותו. דורות חלפו עד שהאדם פיתח תובנות לכדי הבנת דברי רבי עקיבא.

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:

http://www.rabbi-miller.com