Paraschat haSchawua: waJetze – waJischlach

0
51

יעקב אבינו ורדיפות היהודים…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: ויצא – וישלח

שאלה שהטרידה את היהודים במשך דורות רבים היתה בעיית השכר והעונש, אבל לא רק של יחידים, כי אם של האומה כולה.

היהודים סבלו במשך רוב שנות הגלות משינאת הגויים, שניזונה לעיתים על ידי הדת הנוצרית או על ידי דת האיסלם, או מסיבות אחרות שונות ומשונות, שכאן קצר המצע מלימנות אותם. מה רצו בסך הכל היהודים במקומות מושבותיהם, אם לא שיניחו להם ויתנו להם לפרנס את משפחותיהם בכבוד ולקיים את אמונתם. הם לא פגעו באיש ולא הזיקו לאיש. ובכל זאת בקושי שרדו את הרדיפות וההתעללויות.

תופעה ידועה בפסיכולוגיה האנושית, שבני אדם, בעיקר ילדים אבל גם מבוגרים, מסוגלים לשאת בעונש שמענישים אותם, כאשר הם יודעים או מבינים את סיבת העונש. קשה במיוחד לשאת בעונש, כאשר האדם אינו יודע מדוע זה מגיע לו. זה עלול לטרוף את דעתו. במצב זה היו אבותינו במשך מאות בשנים. הם סבלו עונשים מידי שכניהם הגויים, ובדרך כלל, למעט מקרים בודדים, לא ידעו, מדוע זה מגיע להם. הם היו אנשים ישרים, עמלו לפרנסתם, התנהלו ביושר, עבדו את אלוהיהם ובכל זאת נענשו. מאחר שהכל בא מהאל, כך האמינו, לא יכלו להבין על מה הוא כל כך כועס ונותן יד חופשית לפורעים ולמנאצים. מה היה חטאם?

הרבנים והדרשנים, שהם רועי העם ומנהיגיו, חיפשו גם הם מענה לשאלות אלה. הם חשו שמתפקידם לעזור לקהילותיהם, לסעוד אותם נפשית ולסייע בידם להמשיך להחזיק באמונת אבותיהם למרות התלאות שהם מנת חלקם. אלה היו ממש שאלות קיומיות (לא כמו היום בישראל, שכל בעייה לאומית או בינלאומית זניחה הופכת מיד לשאלה קיומית אצל דוברי השלטון). הרב או הדרשן נוהג לדרוש בכל שבת בבית הכנסת, כאשר הוא בדרך כלל, בהתאם למצב החברתי או הפוליטי, מחפש בכתובים, היינו בפרשת השבוע, רמז לשאלות שמטרידות את הקהילה. חלק נכבד מדרשות או פרשנויות כונסו במידרשים שכבר החלו להיכתב לפני אלפיים שנה.

חיי אבותינו אברהם ויעקב לא היו חפים מבעיות ומהתנהגות, שניתן לומר עליה בלשון המעטה שלא היתה תמיד הולמת. מדהים לראות, בכמה מקרים המדרשים תולים פורענויות שונות שבאו על עם ישראל בהתנהגות אבות האומה. למשל בהתנהגות אברהם ושרה כלפי בנו של אברהם ישמעאל. למשל בהתנהגות יעקב כלפי אחיו עשו, אותו רימה בעניין ברכת יצחק אביהם. אבל במקום זה אני רוצה לעמוד על מדרש מסויים, שהוא מדרש-אגדה, שמספר לנו סיפור מוזר ומעניין על חלום הסולם של יעקב:

פרק כח: יב. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

אומר המדרש: הראה הקב“ה ליעקב בחלום את השר של אדום עולה ויורד, את השר של יוון עולה ויורד ועוד שרים של עמים אחרים ואמר הקב“ה ליעקב אבינו שיעלה גם הוא בסולם. אלא שיעקב לא רצה לעלות מחשש שגם הוא יצטרך כמו כל האחרים לרדת. אמר לו הקב“ה: „אל תירא עבדי יעקב, אם אתה עולה אין לך ירידה“. אלא שיעקב לא האמין ולא עלה וזה היה חטאו. ועל זה אמר לו הקב“ה: „אילו האמנת ועלית לא היית יורד לעולם, עכשיו שלא האמנת ולא עלית, יהיו בניך משועבדים בארבע מלכויות בעולם-הזה“.

גם כאן יש לנו דוגמה של מדרש שמנסה להסביר את שעבודם של בני ישראל לעמים שונים בתקופות שונות כעונש על מעשי אבותינו. ואני מניח, שגם אם היה זה מדרש אגדה, היו רבים מהשומעים משתכנעים ומאמינים, שהשעבוד לעמים אחרים הוא עונש על התנהגות אבותינו.

העליה והירידה בסולם מסמלים בהתאם למדרש זה את עליתם וירידתם של עמים בהיסטוריה האנושית. לצאצאי יעקב היו עליות וירידות מספר בהיסטוריה הארוכה שלו, והגלגל ממשיך להסתובב. אני סקרן, איך יסבירו בני ישראל את הירידה שתבוא עליהם בעתיד, כאשר האמונה במדרשים ובהתנהגות אבותינו נעלמת והולכת.

שבת שלום