hagalil.com
Spenden Sie mit PayPal - schnell, kostenlos und sicher!

Newsletter abonnieren
Koscher leben...
 
 

11

פרק רביעי

 

בכל מחשבה ותוכנית למהפכה יש לשים לפני עיניו כי כל מהפכה מולידה עוולה חדשה

ונסרך אחריו שערוריה חדשה . ויש להכניס בחשבון כי בלתי אפשרי לסלק עוולה , עמל ואוון

על ידי השחתה פי כמה גדולה מן הראשונה .

1)1( Grosse wissenschaftliche Erkenntisse sind Leistungen nicht des Individuums

sondern Leistungen der Art.

2( Alle Lebewesen sind historische Wesen und ein wirkliches Verstehen ihres "So-seins" ist grundsהtzlich nur auf der Grundlage eines historischen Verstehens jenes einmaliges Entwicklungsvorganges mצglich, der zu ihrer Entstehung in eben dieses und keiner anderen Form gefhrt hat. )Konrad Lorenz 1965a1., 383(

 

אפרים אוירבך כותב שאם תנועות שמרניות יעמידו פנים שהמחקר ההיסטורי פילולוגי הוא חסר ערך, אז לא יוכלו בסופו של דבר לשמור על החומות בפני דיעות חדשניות........................

 

לפי המשפט ה- (-1 יחיד הנמצא בתוך חברה מסוימת והגיע לידי מסקנה בהכרה חדשה -

על איכות החברה מצד האידיאולוגיה המחזקת אותה או איזה הכרה חדשה אחרת יהיה

מה שיהיה , אנו יכולים להניח ולקבל כוודאות כי הכרה מחודשת זאת היא יצירת כל

החברה ההיא רק שהיתה מנת חלקו של היחיד ההוא להתאמץ ולצקת את ההכרה

המשותפת למילים ולהגדירו בגדרי ההסברה הפומבית

על כן אני מניח וגם מאמין באמונה שלימה שכל ההרהורים הכתובים בספר הזה , הם בהחלט,

אינם הרהורים הבלעדיים של הכותב לבדו , אלא ברור שהם בעצם הרהורים מטרידים מאד את כל מוחות החושבים שבדורינו , ומשם הם נכנסו אל תוך מוחו של בעהמ"ח.

אלא שמועטים הם מאד בני העליה המוכנים לחגור בעוז מתנם להתיך מחשבות לבם לתיבות

ולמילים ברורים --- מתוך תירוצים ומניעים שונים

 

אמנם עצם היסוד הוא חזק ואמת מציאותי כמו שהבאנו בלועזית כי·הכרות- מדעיות- חדשות וגדולות , הם אינם הישגים של הפרט בלבד אלא שהם יצירות והישגים של של כל המין כולו.

אלא שהפרט זכה להוציא מכח אל הפועל את מה שטמון ומוחבא בלב כל הדור כולו בבחינת

הנביאים, שבעצם הם דברו פשוט על פי רוח השולט בדור ההוא כמו שאמרו קדמונינו

"דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו" " יפתח בדורו כשמואל בדורו"

 

 

 

פרק חמישי

 

כבר הזכרנו לעיל חידושו של החזון אי"ש שה"אמונה" היא מדה בתור נטיה דקה מעדינות הנפש

 

כשתתבונן בזה במהלך מחשבה המדעי הנ"ל אז נגדירו ונבינו, שהיא תגובה שהאדם מביא עמו

ממעי אמו מלפני הלידה בכח פוטנציאלי חזק רק שדרכי ההתפתחות משתנים לפי המקום והזמן.

אמנם על ידי אכזבות קשות בחיי החברה , רבים בעטו במדה יסודית זאת כתגובה של אי

שביעות רצון מאירגון הסוציאלי המיושן וניסו לשרש ולעקור מדה זאת מן האוכלסין שתחת

מרותם, בהכריזם מושגי הרינסנס וההומניזמוס בהטיפם להעם "שאין תכלית

האדם להגיע לקבלת שכר בעולם הבא, אלא לעבוד ולהכשיר את הטבע ובעשות האדם

בענין זה כפי יכלתו המאקסימאלי אחרי התאמצותו , אז כבר השלים את כל "תפקידו"

והגיע כבר לשלימותו אחרי שעשה זאת בלב מבין , בדעת ובמרמה וניצל את כל כוחותיו

להיות "איש מתקדם" ועשה למען פיתוח החברה האנושי "התרבותי"

דברים אלה אמרתי ז"א הוכרחתי להגיד בשנת 1960בבית ספר הקומוניסטי בבודאפעסט

מתוך ספר ההיסטוריה לפני וועד הבוחן הקומוניסטי והמורה בשם flצp csaba

היה מאד שבע רצון והדגיש בפני וועד הבוחן את הצלחתו שילד דתי יהודי אומר מילים אלו

 

באירופא המערבית "פשתה המספחת" של המהפכה הצרפתית ובמהירות הבזק התפשטה

מגיפת ההתבוללות במחנה ישראל , ועם פתיחת דלתות הגיטו ומתן זכות האזרחות נחרבו

הישיבות הגדולות של מדינות אשכנז וצרפת שנוסדו על ידי בעלי התוספות וגדולי הפוסקים

 

החתם סופר זי"ע הגיב בהתאוננות על הפסוק פ" האזינו ...חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם

שדרך ההורים הוא לעשות להם דאגות על המשכת אורח חייהם בדרך התורה והיראה המסורה

להם מדורי דורות , ועל זה כביכול עומדים שערות ראשם מתוך הפחד על סטית הדורות הבאים

מיני הדרך , אך הם חושבים רק על הדורות הרחוקים אבל שיהיה הדור אשר "חדשים מקרוב

באו סרים פתאום מדרך האמונה הטהורה וקדושה" על זה בכלל לא חשבו ולא עלתה על דעתם

ולא עמדה שערות ראשם שבין רגע יפנו עורף אל חיי תורה ויראה ... בבחינת מהפכת צרפת וכל

ההשתלשלות ..............

באמצע המאה התשע עשרה לספירתם היה בין רבני אשכנז איש נלבב שהכיר בין רגע את

המצב ברואו את הדור הפרוץ שהושפע מהשקפות העולם של ה"מוארים" , הוא הרב ד"ר

שמשון רפאל הירש ז"ל ונגש מיד לעמוד בפרץ ,לעצור את המגפה ולהציל לכל הפחות

את הקומץ הקטן של ה"שבעת אלפים שעדיין לא כרעו לבעל " . הוא הכיר בחוש איך

שהדור נמצא בבחינת פוטר מים ראשית מדון והוא מתחיל וכבר זורק את עול הדת הישן

מעל צווארו . ר" שמשון אזר כגבור חלציו ונכנס אתם לתוך המאבק להציל את כל מה שאפשר

להציל ביסדו את קהלת היריאים של פראנקפורט דמיין עם שיטת תורה, מדע ועבודה

עם פעיליות הסברה ע"י ספרו "החורב", התשע עשרה מכתבים הירחון החרדי והבית ספר .....

 

ר" שמשון היותו תלמיד האונברסיטה ידע טוב את יסוד השקפת עולם של המוארים-הומניסטים

שהיא בנויה על הדעה של קדמות העולם בלי בורא פעיל אלא שהיא בגדר התפתחות Evolution

ואם כן גם האדם הוא רק יציר כפיו של הטבע (עיין תשובות חכם צבי סימן י"ח שאלהים הוא

הטבע וטבע הוא האלהים) כמו כל הברואים וכיון שהטבע הביאה אותו לדרגת

השכל והאינטליגנס עד שביכלתו להשיג ולבנות בנינים גשמיים ורוחניים מעל חושיים והוא

כן מעיז לשאול מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור, ואין מעצור בעדו, מי יאמר לו

מה תעשה ומה תפעל ועובר בזה על איסור המשנה מסכת חגיגה ט"ו א"כ הוא משיג מזה

מסקנה שהוא מחוייב לשלם גמול ליוצרו: הטבע על כן הוא מוכרח לפתח ולהכשיר את הטבע

לפי השגת ידו ויכלתו..............

 

 

 

 

פרק שישי

אמנם ה"שבעת אלפים אשר לא כרעו לבעל" ונשארו נאמנים למסורת אבותינו (אשר מסרו

את נפשם עליה שהיא היתה הסיבה הטבעית על התקיימו בידם כמו שאמרו במס" שבת

פ"ר" אליעזר דמילה ) והסתמכו על קבלת התורה הק" בהר סיני כשעולה על לבם השאילה

והם מהרהרים הרהורים רעים ומתבוננים על תכלית חייהם ורוצים בכל זאת לדעת למּה?

ועל מה ? ברא אותם הבורא עולם "האין סוף" בלתי מוגבל לא בזמן ולא במקום

ולמה היה הוא יתברך צריך לכל זה לברוא מוגבלים ושפילים שהם "יעבדו" אותו ואח"כ

יקבלו שכר ? ואיזה תועלת יצא לו מזה ?

 

ראשית דבר אני נזכר בדברי חכז"ל בבראשית רבה : בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית נבראת העולם . רעיון נפלא ומחזקת את רגשי הגדלות ואת הבטחון העצמי של

כנסת ישראל אבל אין זאת תשובה על שאלתינו הנ"ל כי כוונת ופירוש המאמר הוא רק

שעיקר הבריאה הם שני ענינים הנזכרים והשאר הם נבראו "בשבילם" : או לשמשם או לנסות

בהם את בני האדם כמש"כ בחובת הלבבות

 

אמנם אנו רואים בדברי המקובלים "ענין גבוה" והוא : שעיקר בריאת העולם היה לדבק כל דבר בשורשו

 

היפוטזה זאת של המקובלים מתפרשת לכאורה בשני אופנים : א) שנפלו רפ"ח ניצוצות

בין הקליפות וזה תפקיד האדם הישראלי לפדות אותם השבויים מידי שוביהם הקליפות .

ב) שכל הנבראים נבראו על ידי אותיות התורה ועל ידי צירופיהם והם הם המחיות

ומחזיקות את כל הבריאה האין סופית כל ימי עמדם

ועלינו מוטלת להשתדל לעשות שהם יתוקנו ויחזרו אל שורשם העליונה על ידי מעשינו

להכניע את את הגשמיות ואת הטבע הרע על ידי כפיית הלב לשבירת התאווה ולעבוד עבודתו

במצוות ה" ומעשים טובים ועל ידי זה יתעלה אור הקדושה וחיות הקדש (אורהחיים פ"

כי תבא)

 

אבל באמת גם בזה צריכים להתבונן ולפלפל על רעיון ספיקולטיבי זאת שאם כן לפי אות א)

מוכרחים אנו להניח ולהקדים שנבראו איזה ברואים נבדלים וקדושים וגם ברואים מנוגדים

גסים "וטמאים" וחלקי הנבדלים נתערבו בהטמאים ושוב היה מוכרח להבראות "המכבי

אש" These-Antithese-Synthese לפי ההגדרה ההיגלינית רבו של קארל מרקס. ואני באמת

חושד בו שאת רעיונו גנב בדרך עקיפין מדברי המקובלים )

ועל כן ברא הבורא את הבריאה כולה תבל ומלאה האין סופית ואת כולם רק בשביל ישראל

שהם יוציאו את ניצוצי הנבדלים מבין הטומאה הארורה

ואם כן עדיין אנו זקוקים למורה שיורה לנו ויסביר לנו שלמה התחיל בכלל לברוא איזה נברא

מה שהוא חוץ לבורא העולם סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות

כמו הפתגם ששמעתי בט"ז סיון תשנ"ט מהבחור הגאון שמואל פלעש

Meister! Sie erklהren mir die Philosophie.-Aber wer denn wird uns die Erklהrung erklהren.?

ועל האות ב) נפלפל שהנך אומר שנבראו אותיות התורה וכו".... נמצא שגם בזה התיאוריה

חסר לנו הדעת על איזה ענין וצורך נבראו בכלל ולפי זה אנו מקשים גם על על הבריאה בעצמה שנברא

על ידי אותיות התורה ואח"כ היה צריך לברוא את בני ישראל שהם יחזירו את קדושת אותיות

התורה אל שורשם

מּחשבות אלו הטרידו אותי בהיותי בישיבת סלובודקה תשכ"ח -כ"ט )

 

 

ובאמת אין אנו זקוקים לחקור בדברי המקובלים המאוחרים בזמן, שהרי כבר במשנה (אבותפ"א)

אמרו : על שלשה דברים העולם עומד , על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים . וכותב עליו

הרבינו יונה גירונדי בזה הלשון רוצה לומר שנברא העולם בשבילם מפני שהם רצון הקב"ה

ר"ל שנברא העולם בשביל בריותיו שעתידין להיות לרצון לפניו על ידי עשיית אלה הדברים כו"

על התורה כו" אני , אני נבראתי לפני כל העולם ובעבורי נבראו כל הנבראים כדי לקיימיני....

ועל העבודה ועל גמ"ח הוא מביא פסוקים שהם רצון ה" עיי"ש

 

דרך אגב, על גמ"ח אמר הרב משה טיקוצ"ינסקי ז"ל (בשם ר" נתן צבי פינקל הוא ה"אלטער

מסלובודקה ) ש-לנו (מיר מיינען) אין מושג ב-"חסד" , רק במקרה שאנו רואים בן אדם

שהוא נצרך לבריות היותו עני ואביון או חולה רח"ל לא עלינו ולא עליכם אז אנו מוכנים

לתת כדי כדי חסרונו ובזה יצאנו ידי חובתינו במדת החסד. אמנם בבריאת העולם אנו רואים מושג חדש , דהיינו שהבורא ית" בראו למען שיהיו הנבראים עיניהם תלוים למעלה בכליון עינים מחכים להשפעתו ומצפים לחסדו וישועתו ובורא עולם שש ושמח במעשיו בהיותו משפיע להם

מרוב טובו וחסדו האין סופית שזה רצונו הפשוט והמופשט (עיין להלן בשם הרמח"ל)

 

ובאמת צריך עיון שאם כן הכל עשה עשה הבורא אך ורק לצורך עצמו ואנוכיותו למען יוכל

לעשות חסד ועוד נדבר מנקודה זאת בשם ספר משנת חסידים עם פירוש טעם עצו ובשם

הרב דב לנדאו ראש הכולל דסלובודקה

אמנם מבואר בדברי המקובלים שעניני שבירת הכלים של רפ"ח ניצוצות דקדושה הוא רק אחרי

החטא של האדם הראשון , שעל ידי אכילתו מעץ הדעת נעשה התערבות טוב ברע , ועיקר

עבודתו של האדם הוא לברר ולהפריד את הטוב מן הרע ולהחזירו אל שורשו וענין נעלה

זה נעשה ו נשלם על ידי קיום מצוות התורה .

 

14

 

ולפי רעיון זה האחרון נמצא שלא היה סיבת בריאת העולם למען שיחזיר האדם את ה"ניצוצות"

אל שורשם , אלא אדרבה האדם הוא שהוריד אותם ועקר אותם משורשם ועכשיו הוא

מוכרח לתקן את אשר עיוות הגם שמעוות לא יוכל לתקון

 

אם כן איפוא נשארת לנו המשנה הנ"ל שהעולם נברא בשביל בריותיו העתידים להיות לרצון

לפניו

 

וצריכים להתבונן דלכאורה לפי המקובלים הנ"ל היתה ענין התורה רק שעל ידו יתוקן חטא

אדם הראשון ולא שיהיה עיקר הבריאה בשבילה !

 

איברא אנו מוצאים מילים חדשים בדברי הרמח"ל בספרו דעת תבונה שהשכל עונה אל הנשמה

(גּם בספר קל"ח פתחי חכמה כותב כן) על שאלתה מצורך הבריאה בזה הלשון " מה שנוכל

להשיג בזה היא כי האל יתברך שמו הוא תכלית הטוב וודאי ואמנם מחוק הטוב הוא להיטיב

וזהו מה שרצה הוא יתב"ש לברוא נבראים כדי שיוכל להטיב להם כי אם אין מקבל אין הטבה

ואמנם כדי שיהיה ההטבה הטבה שלימה ידע בחכמתו הנשגבה שראוי שיהיו המקבלים

מקבלים ביגיע כפם כי אז יהיו הם בעלי הטוב ההיא ולא ישאר להם בושת פנים בקבל הטוב

כמי שמקבל צדקה מאחר ועל זה אמרו מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאיסתכולי באפיה.....

 

ואחר כך כותב שהטוב הוא שיהיה האדם מתדבק בקדושתו ית" ונהנה מהשגת כבודו בלי שום מונע

מפריד ומעכב דהיינו ליהנות מזיו השכינה וברא אותם חסרים כדי שישלימו הם את

עצמם ע"כ

ובאמת פסוקי התורה מלאים מענין נשגב זה . עיין פרשת ראה

איברא ענין זה באמת כתוב בספר חובת הלבבות שער עבודת האלהים פ"ט בזה"ל אמר השכל:

אבל סוד דבריך , שהבורא בראיך מ-לא דבר כו" ורצה לנשאך ולהרים מעלתיך עד מעלות

סגולתו ובחיריו ובריו מן הקרובים אל אור כבודו לטוב לך ולחסד עמך ולא היית ראויה

לזה אלא אחר שלושה דברים אחד מהם הסר מסך האוולת מעליך והאיר לך בדעתו

והב" נסותיך ובחניך אם תבחרי בעבודתו או בהמרותו והג" מייסריך בעולם הזה

בסבליך עול עבודתו בו להעלותיך אל מעלת העליונים הסובלים כו" עיי"ש וכוונתו בעיני ברור

ככוונת הרמח"לּ הנ"ל

 

ועיין בספר טעם עצו על ספר משנת חסידים בריש הספר שכותב עוד טעם להבריאה בטענו על

הרמח"ל שטעה מאד כי סותר מקרא מלא כל פעל ה" למענהו גם פסוק לכבודי בראתיו

וגם את הברכה שתיקנו חכז"ל שהכל ברא לכבודו גם את האר"י עץ חיים שער

היכלות שכותב הטעם כדי שיקרא אדון ומלך וכל שמותיו וכל כינוייו

 

וכן כתוב שם במשנת חסידים טעם ראשון להראות את שלימותו ומסביר הטעם עצו כי על ידי הבריאה נראתה יקר מעלת השלימות שלו שתגיע עד תכליתה בערכינו ומביא משל

למלך אשר היה טוב במדינה אשר אנשיה טובים וטענו אחרים ש/אין ראיה מזה שהוא באמת טוב רק כשיבא למדינה אשר יש שם עבודה עם אנשיה הרעים ובא לשם והראה את שלימותו

על ידי שבא לידו התגרות בלע"זHerausforderung

והנמשל הוא שעל ידי שידענו שכל השלימות היה בו גם כן עד שלא נברא העולם זה אינו מספיק לתארו שלם , אלא באשר הוא שם , אבל על ידי הבריאה נתוודע ש-שלימותו הוא השלימות

עד קצה האחרון , בעבור שהוא שלם בכל אופן בכל מקום ובכל זמן לרעים ולטובים ע"כ עיי"ש

 

והנה זה לדעתו גם כן גדול לשבירת הכלים , מלבד טעם האר"י ז"ל כי בלא השבירה

 

לא היה שום רשע בעולם רק הכל טוב ובמה יוודע איפה שלימותו בתכליתּּ? אשר שכדי

להראות זאת נברא העולם לכן בכוונה מכוונת נעשתה השבירה כדי להראות שלימותו

בשלימות עד כאן לשונו

ומציין לעיין בספרו מצוות טובים עוד טעמים לבריאת העולם כי כל מעשה האלקים רובם ככולם

אינם מטעם אחד כמו השמש עיי"ש ואני הקטן שואל שאם כן למה הוא מדחה בשתי ידים

15

דעת הרב משה חיים לוצאטו ז"ל בטענו שטעה מאד כי סותר מקרא מלא כנ"ל שהרי הוא

בעצמו מודה שהרבה טעמים סובל המניע של בורא העולם לעשות צעד דראמאטי כזאת , לברוא

את הבריאה

כאן הרהרתי עומק כוונת הפסוק בששת ימי הבריאה וירא אלהים ...כי טוב שזה מראה

איך שהיה הבורא משחק ומשתעשע במשחק הבריאה , וכשראה את הצלחתו , אז קיבל

כביכול אומץ ומרץ להמשיך הלאה במשחקו עד שראה שכל אשר עשה הוא טוב על כן ישמח

ק" במעשיו.

 

עיין שפת אמת שבועות תרל"ג ד"ה בגמ" ויתיצבו בא"ד וודאי השי"ת הוא חיות והכח של כל

הנבראים ובאמת ה" אלקיך קאי על כל הבריאה רק שהתגלות מלכותו ואלקותו לכל הבריאה

היא על ידי ישראל וכו" ע"כ ולכאורה הכוונה על ענין הנ"ל להראות שלימותו ית"

 

הרב דב לנדוי ראש הכולל דסלובודקה אמר לי בשנת תשכ"ט לפ"ק לישב קושית הטעם עצו

על הרמח"ל שמה שפעל ה" למענהו ולכבודו , זה גם כן ענין הטבה של הטוב הרוצה להיטיב

דהיינו למען ישיגו הברואים את שלימותו ית" ועל ידי זה יהנו מאורו ית" ובעצם גם

לשונו הנ"ל של הרמח"ל כך מראה עיי"ש ודו"ק

 

ועיין ספר אך פרי תבואה להצדיק מליסקא Olaszliszka זי"ע לפרשת תרומה שכתב בדומה

" וזה פירוש הפסוק ויקחו לי תרומה שעל ידי שהם נותנים לי דווקא על ידי זה הם

לוקחים לעצמם עיי"ש

 

מעין מושג שכתוב בגמרא מסכת קידושין שכשאדם חשוב מסכים לקבל מתנה ממישהי , אז

זה נחשב כאילו הוא נתן לה מתנה והוא יכול להגיד לה הרי את מקודשת לי בנתינת הכבוד

הזה הגדול שהסכמתי לקחת מידיך מתנה

 

כמו כן כביכול ביחס הברואים אל הבורא ית" מה שפעל ה" למענהו ולכבודו שהוא יתברך מוכן

לנחות דרגא ולקבל "כבוד" מן הברואים השפילים , זה בעצמו הוא הטבה הכי גדולה וחשובה

שאפשר לתאר ............

 

 

ובענין אלקותו ית" לאחר הבריאה אנו מוצאים בדברי המקובלים מלים : סובב כל עלמין ,

ממלא כל עלמין , צמצום , התפשטות , הסתלקות , נעלם ונגלה ........

בפירוש מלים אלה נחלקו (לדעת ספר בית רבי של חב"ד) מצד אחד הגאון ר"אליהו

מווילנא לעומת תלמידי הבעש"ט מאידך גיסא

בשעה שהגר"א נקט שסובב כל עלמין הוא על ידי השגחתו הפרטית , והצמצום אחרי הבריאה

היה כביכול צמצום בעצמותו ית" שעד אז היה התפשטות ואח"כ כביכול הסתלק והניח מקום

לעולמות דווקא בגלל שהוא כל יכול

 

אבל תלמידי הבעל שם טוב זי"ע אמרו כי הוא להיפך: המושג של "ממלא כל

לין

עלמין " מורה על עצמותו ית" ו"סובב כל עלמין " הכוונה שהוא בהעלם

כלפי הברואים ולית אתר פנוי מיניה כלל וכלל וגם ה"צמצום" לא היה

ח"ו בעצמותו ית" רק שצמצם אורו כלומר התגלותו ועל זה נאמר אני ה

לא שיניתי ואומר (ירמיה כ"ג פסוק כ"ד) את השמים ואת הארץ אני מלא

נאם ה" . וגם צמצום האור היה רק מצד המקבלים.

ועיין שם בספר בית רבי באריכות . כל זה שמעתי בשנת תש"ל מר" סעדיה

ז"ל באנטווערפן.

ויש עוד יסוד ב"חסידות" על פי מקובל אחד קדמון שמו ר" מאיר והוא היה לפני האר"י ז"ל שכותב שהבורא ית " כוחו בבלתי מוגבל וכמו כן

במוגבל . והאצילות והרוחניות הכי גבוה כלפיו מוגבל , ואין חילוק כלפיו

16

בין רוחני לגשמי.

 

אמנם הראיתי להאדמו"ר מפשעוורסק ר" יענקעלע ז"ל בספר נפש החיים

לג"ר חיים וואלוז"ין שכותב בשער ג" ממש אות באות כפי שיטת תלמידי הבעל

שם טוב ומובטחני שדעתו כדעת רבו הגר"א ז"ל ואם כן ברור לנו ששיטת

הגאון מווילנא היתה גם כן שענין צמצום הוא לא בעצמות האל יתברך אלא רק

צמצום אורו כלומר התגלותו

והגר"ח מוואלאזין יותר מוסמך מאשר מחבר ספר בית רבי

והיה לפלא בעיני ר" יענקעלע ז"ל כי גם הוא חשב עד אז כי שיטת הגר"א שונה.

 

כאן נזכרתי מענין מושג של אמונת הגלגולים והדומה כי יש לחקור מקורו

בין אומות הודו וסין

עיין ב"אור החיים" של התפארת ישראל בסוף נזיקין

 

ביום ג" לסדר פקודי תשל"ח אמר לי הר" יענקעלע שליט"א מפשעוורסק

על קושיית הטעם עצו שכהרמח"ל מקובל בין אצל הולכי דרך הפילוסופיה

ובין אצל המקובלים רק שיש להבין ענין "לכבודו" והוא מענין המשפילי

לראות בשמים ובארץ והרי גם "הרשעים" הם בריאת הבורא .

וחזר על זה כמה וכמה פעמים כדרכו עד שהיה בטוח שנכנסו דבריו ללב

השומע

והוא מתקרב למעשה להסבר של הטעם עצו שעל ידי כניסתו לעולם השפל

מתגלה שלימותו האמיתי והכל מתאחד בבחינת ( טעזע אנטיטעזע סינטעזע

המיוחס להגל )

 

וצריך האדם החושב להתבונן , לחקור ולהגדיר : איך שייך והאם היה בכלל

שייך ענין זה אצל אדם הראשון והבאים אחריו עד מתן תורתינו הקדושה שהרי רק התורה היא המאפשרת לעשות את התיקון של שבירת הכלים ונפילת ה-

נצוצות וכו" ועד אז מתן התורה היה לפי הגמרא דמס" ע"ז שני

אלפים תוהו ובוהו ועיין ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק א"

ועיין מדרש שמואל על אבות פ"ד על המשנה חביב אדם שנברא בצלם.

 

פרק שביעי

התרשלות באמונה לדעתי מוכרח שיגרור אחריו התרשלות בקיום מצוות התורה.

מי שאין לו אמונה חושית אינטנזיבי בבורא תבל ומלאה , ושהוא ית" בחר באומה מעוטה מכל העמים ושהוא נתן להם במעמד הר סיני באש וברעש גדול חוקי חיים ומשפטים שבהם ינהג את חייו על פני האדמה בעולם העשייה ......... אם אין לו

אמונה מוחלטת ערה וחושית לזה , אז בוודאי לא יקיים מצוות התורה כדבעי

רק לכל היותר מצוות אנשים מלומדה כמו "מסורתי" מעין הבחינה שאמרו בגמ"

על הכותים : מסורת אבותיהם בידיהם.

שהרי התורה הניחה מסגרת חיים על ידי המצוות דהיינו שאת החיים של אכילה,

שתיה, ומשגל שהם בעצם תוכן החיים הגשמי של כל חי על פני האדמה ..... את

החיים האלו ינהג במשטר ובסדר קבוע , שיביא טרפו על ידי עסק בעבודה ובמשא

ובמתן בדרך הישר והיושר , שלא יגזול ולא יחמוס ולא ידרוס כחיה מטורפתKonrad Lorenz -Verhaltensforschung( ) והמאכל שהוא נותן לתוך פיו

שיהיו דווקא דברים מיוחדים שיחד אותו לו היוצר הכל וגם אלו שיהיו מתוקנים

באופן מיוחד לפני אכילתו כמו השחיטה וכו"

והמשגל כל תכליתו רק לפרות ולרבות ולא לשם סתם הנאת משחק בשרי , ודווקא

רק עם נשים מיוחדות ,אפילו הם הרבה, ולו יהא רק ללילה אחת (יבמות מב ע"ב)

רק שתהינה מיוחדות על ידי קידושין ונישואין , ולא תהינה עריות ר"ל קרובות

וגם אלו רק בעונות ובזמנים מיוחדות ולא בעת ווסת נדתה שאז אסרה תורה להתקרב איליה אפילו בנגיעה על ידי אצבע קטנה והזהיר על זה בעונשים נוראים

 

17

 

 

 

עיין פירוש המשניות להרמב"ם פרק חלק במס " סנהדרין לפי דעה א) התכלית של כל אלו ההכתבות הוא בעיקר למען שיהיה החיים של בן האדם מסודר בסדר נכון

ונשא שעל ידי זה יוכלו להצליח להתפתח לאנשים רמי דרגה בהנהגת החיים ,

ולפתח את הטבע ולהכיר על ידה את המאציל ואת שלימותו וענין זה בעצמו הוא

טובה גדולה לבני אדם שהם יודעים , מכירים ומשיגים את בוראם ה-"אין סופי"

(עיין מורה נבוכים בסופו ארבעה שלימויות ) ומבלי חיים מסודרים על ידי

הכתבת מצוות התורה אין ביכולת האדם לסדר אותו על נכון באופן קבוע

(עיין חובת הלבבות שער עבודת האלהים) וכיון שבן אדם איננו בבחינת "עומד"

על כן הוא ירד מטה מטה עד הגיעו לשפל המצב לדיוטא התחתונה של התהום ,

17

לחיים של חיות טרף ועוד הרבה גרוע מהם.

ואם האדם מתרפה ורפה ידו מן התורה ולבו אטום וסתום ומאובן ואיננו מרגיש

בציווי הבורא עולם , אז הרי בוודאי הוא נופל לבירא עמיקתא של שפלות הרע ,

וסדרי חייו מתקלקלים ועולמו נהפך עליו ומבולבל בבחינת תוהו ובוהו וחשך ,

ואיננו יודע מבוא לעלות מן התהום הזה, ולא מוצא שום פירוש וסיבה על תכלית חייו שהוא כולו רק יגון ואנחה , אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברתה ,

שאם חטא על ידי התרשלות באמונה אז הרי גאוותו ודמיונו להיותו חכם לא

נותן לו להתחרט ולשוב שהרי אם יעשה זאת כן אז הוא יהיה כהפכפן ,

משוגע ומטורף שהיום עושה כך ולמחר את הפיכו על הוא יורד מטה

מטה בבלבול סדרי חייו . וזהו בעצם עונש של ירידה לגיא הנום בעולם הזה.

 

אך אמנם יש בחינה של מתוך צרה המציאם פדות ורווחה בבחינת הזריעה

שעל ידי עיכול חלק גרעין הזרע הנזרע, דווקא אחרי העיכול מבצבץ ועולה

פרי החדש . כך גם כן מתוך עיכול הנפש החיצוני יכול לצמוח חיים חדשים

דשנים ורעננים מסודרים על פי סדר שקבע הבורא עולם בספרו שנתן לאב

הנביאים.

In dem eine neue Erkenntnis von Gott gewonnen wird , fהllt auch neues licht auf den Menschen. Jeder Wandel in der Beziehung des Menschen zu Gott, modifiziert unausbleiblich das Verhהltnis von Mensch zu Mensch.

 

משלו משל על יחס בני האדם אל האמונה : אשה אחת עברה נהר על קרש אחד .

לפני עלייתה על הקרש נדרה פרוטה לצדקה . באמצע הליכתה כשכבר הרגישה

שעבר המצב של סכנה והיא מצליחה בלי קשיים, אז מיד התעצבה על לבה באמרה

מה זאת עשיתי לנדור סכום כל כך גדול הלא היה מספיק גם חצי פרוטה , ולמה

השתגעתי לנדור פרוטה שלימה . אך תיכף ומיד התחיל הקרש להתנועע.

אז אמרה אוי וויי אני התכוונתי רק ללצון בעלמא והוא כביכול בחוסר הומור

לקח את זה ברצינות ומיד מעניש אותי בהתנענעו.

כמו כן הוא טבע האדם מיד כשהוא בצרה אז הוא צועק אל הבורא עולם אבל

כשהוא מרגיש טוב אז הוא מיד שוכח אותו.

פּרק שישי

 

סּיבת העניות אצל הרבה בני אדם הוא בגלל שאינם מסכימים להשקפת עולם

של החברה בו נמצאים , לכן אין להם שום חשק לחיות בצורה כזו וחסירה

להם המנוע של המכונה אשר מניע את בני האדם לצבור הון

והרי רק יד החרוצים תעשיר , וסיבת החריצות הוא ההשלמה וסיפוק הנפשי

המליאה , בעצם צורת החיים התרבותיים בו הם נקלעו .

רוב בני אדם מסתפקים במועט בעניני תרבות ומהר מאד נתמלא תאוותם וחפצם

הרוחני ובהזדמנות הראשונה הם מתנפלים בחריצות לאגור בקיץ לחמם בשפע

18

שאפילו אילו יחיו עשר פעם , גם אז לא יספיקו להשתמש בו .

אך יש לך אדם שנפשו חביב עליו ועד שלא השקיט והרגיע את רגשי לבבו העורגת

לשלימות האמיתי עד אז לא יתפנה להבלי העולם הזה כי למה יטריד את

גופו ונפשו לצורך עולם שאינו שלו אלא שהוא אומר כשאשנה אפנה

 

הרעיון הנ"ל מיוסד על הסוד דלהלן :

הּבחירה הברורה

 

בטעות מתרגמים הרבה את המלה הלטינית "Alternative" עם "ברירה" , באמת

פירוש המלה היא בחירה בין שתי אפשרויות , מצב אחד איפוא , לפניו אנו נעמדים

לפעמים בחיים ואשר תובעת ממנו החלטה ברורה , אמנם כנראה מצבים כאלו

אין אנו אוהבים למדי , ובהגיעם , אנו מתחמקים לאי החלטה מדומה, מבלי

להרגיש שבאמת גם על ידי זה כבר עשינו החלטה, בכל אופן על כל פנים החלטה

תתהכרתי, שעל ידי מה גם המנוע של המכונה להוצאה לפועל במרץ רב את הדרך

החדשה הזאת חסירה .

וכך אמרו חכז"ל שאין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ ואת אשר לבו חפץ כנ"ל

שמכונת נפשו לא תעבוד ולא תמסור כשרונו, רק לדבר שהסכים הוא מרצונו הטוב

ולא את מה שיכריחוהו מבחוץ .

אמנם ההסכמה שעל ידי הדעת מקורו ברצון הפנימי , שהוא מהות ועצם נפשו

על כן אמרו במשלי שלמה חנוך לנער על פי דרכו (גם כי יזקין לא יסור ממנו)

רוצה לומר על פי דרכו דווקא אבל לא שתכריחיהו לדרך שאינו דרכו ורצונו הפנימי

הגם שבוודאי גם על זה ר"ל על התפתחות הרצון יש השפעה מבחוץ מעת הצצת

ניצני הילד

אמנם רוב בני אדם גדילים ומתבגרים בלתי הנסיון האדיר הזה , והם לא

נעמדים על פרשת דרכים כזה בחיים שיצטרכו עתה לבחור דרך חיים לימין או

לשמאל. בדרך כלל הם נולדים לתוך חברה או משפחה שכבר דרכים סלולים

לפניהם . רק בדורות אחדים למשל אחרי השואה ובמקרים נדירים קורה

שהצעיר עזב את החברה בו נולד לסיבות שונות מתוך ההכרח אשרלא יגונה

והועמד על פרשת דרכים ועליו לנקוט החלטה אך הוסר ממנו כח הבחירה

כיון שיש טענות לכאן ולכאן.

אנו מדגישים שוב ושוב : כי מי שאיננו מאמין ביסוד היסודות , בגלל שלא חונך לזה

מקטנותו ולא נעשה לו חלק חיותו ונשמתו שעם זה הוא מתאחד ומזדהה , והוא

רואה בעיניו החושיים כאילו ממש עומד לפני מלך בשר ודם ... אז בלתי אפשרי

להכניס בו אמונה לדברים הענפיים של הדת ואפילו אם, כן נראה אותו נוהג בהם, זה רק צביעות כלפי חוץ להתראות בגלל הפניות והאינטרסים הגשמיים ...............

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

19

 

הבעיה הכי כאובה היא נדגשת במאמר חכז"ל "או חברותא או מיתותא"

האדם צריך תמיד לבחון בבינת השכוי להבדיל ולהכיר מי הם חביריו באמת

ולמי הוא שייך ? מי הם מבקשי טובו האמיתיים ועם מי הוא יכול להחליף

דיעה ולגלות את כל מצפוני לבבו בלי היסס ובלי מתח של אי אימון וחשדנות

אף שצריך לכבד את כל אדם אבל מוכרחים לחשדם .

 

ובזה יש לדעת כי הנהגת חיים , הבאה על ידי "חינוך" ומנהג המקום - איננה

הוכחה על השקפת עולמו של מישהו ואין לשפוט מזה על "תוכו" .

 

למשל המקרה הידוע אודות אב שאין השקפת עולמו מתאים אל השקפת עולם

של המוסד בו בנו מתחנך המצב נהפך לצרה ולתוגה מב" צדדים : א) שהאב

אינו יכול להביע את דעתו ומחשבותיו בפני הבן . היחס המוזר מתגנב אל

לב הבן על ידי חוק הטבע של כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם,

וזה יכול לגרום או שישנא הבן את האב כמי שאינו עושה מעשה עמך או שימרוד

הוא במחנכיו

 

לפעמים גובר כח האב בבן ולפעמים גובר הטפת ושטיפת מח של המוסד . הכלל

הוא כי עשיר יענה עזות ועל כן בני העשירים יותר נוטה כח האב להתגברות

אבל בני העניים נכנעים על כל פנים בגלוי אל הטפת המוסד והם חיים, חיים

כפולים, דומה לחיי האנוסים בספרד של האינקוויזיציה

ושוב, את מצב הזה מרגישים שני הצדדים גם כן והם עושים על זה "קונוורזציון

מעל חושי" כי הבן יודע את האמת המתרחש במח האב שרק בגלל ההכרח הסכים

לשלוח אותו למוסד ההוא ועל כן לא יכול להרשות לעצמו למרוד במחנכיו

הצבועים בעלי הדמיון והשקרנים הכוזבים- לכן כולם שותקים כמו

שאמרו בפרק אלו טריפות :אינהו קשתקי ואינהו קשתקי, אף אחד לא מדבר מאומה נאלמו ונשתתקו ביודעם כי ברוב דברים לא יחדל פשע , על כן הם מתחמקים מכל דיאלוג פן יוודע אכן הדבר . ונוצר מצב של מתח גבוה חשדנות ואי אימון כללי דוצדדי מה שגורם השלכה ותגובה שרשרתי וסורך אחריו בעיות אשר איך שינסו לפתור אותם , בכל אופן ובשום אופן לא יהיה טוב בגלל שמחלת האי אימון עוטפת את כל הקשור לחברה ההוא .

הפתרון היחידי לבעיות כאלו שייך רק לפני שנולדו בבחינה של הקדמת רפואה

למכה , שיהיה האדם חזק בחסינות בלתי מנוצחת ויתן לבנו חינוך כזה מה

שתואם להשקפתו אבל ההכריח הרי לא יגונה וצריכים להרכין ראש על כל

גל וגל.

 

פרק' שביעי

 

וכאן אנו מגיעים לבעיה הכללית הכאובה של חינוך הילדים קטנים בדרך

ישראל סבא

 

השאילה האם יש לנו לסגור אותם מן החיים השימושיים הפרקטיים לגמרי

או לא אלא להשתדל לסייע להם להתאים עצמם להיות Selbstהndig

 

אמנם לדאבון לב רבים (כמו הרבה שאלות כאלה ) השאלה נפתרת מעצמה

על ידי הכלל של "פוק חזי מאי דעמא דבר" כל מקום ומקום לפי מצבו.

 

יש להבדיל ולחלק בין מוסדות השייכים לחברה מיוחדת עם גדרים קבועים

שילדיה קשורים קשר משולש למשך כל ימי חייהם בחברה ההוא

אז בוודאי יכול יכולים גם לגדור גדר סגור ומהודק ולהוציא כל לימוד הנצרך

לחיים הריאליים בעולם הגדול , מכיון שלא יצטרכו לו החניכים שהרי

החברה תדאג להם עבור קיומם שהיא נושאת את האחריות על קיום בני

ההחברה .

20

 

אך אוי ואבוי להצעיר שעל ידי גלגולי הסיבות עזב את החברה והועמד בעולם כעצמאי לדאוג עבור עצמו בכוחות ואחריות עצמו - אם לא למד בנערותו

ללחום את מלחמת החיים , איך יעמוד ביום קרב?

 

אך יש לציין שמי שהוא קשור בהחברה קשר אמיץ ומרגיש מאחורי גבו את

החיזוק והאימוץ הרוחני , אז לא ירתע ולא יחת מכשפי העולם והוא יצליח

במעשיו גם בעולם הגדול , מכיון שבעצם הוא קשור בחברה מאורגנת וחיותו

בתוכם. על כן אינו מרגיש עצמו עזוב כשה אחת בין הזאבים הרעבים .

 

אבל מוסדות הכלליים המיועדים להמוני העם בוודאי מוטל עליהם כל הענינים

הנצרכים היום בעולם המודרני ללחום את מלחמת החיים , שעוזבי מוסדות

כאלו מועמדים לעצמם בעול לחום החיים בכל שטחיה וצריכים אנו להכשיר

אותם ולסייעם שיהיו לבסוף מוכשרים לסייע את עצמם ולהיעזר ולסמוך על כחם

ולא יהיו לעול ולמשא על אחרים כמו שאנו מתפללים שלא נצטרך לידי מתנת

בשר ודם , וכהפתגם שיהיו מזונותי מרורים כזית ולא יהיו תלוים בבו"ד

 

ויסוד הזה הוא לימוד זכות וטעם חיובי להעמיד ישיבות תיכוניות , ישיבות

הסדר ודומיהן . רק שהרבנים וראשי הישיבות צריכים להתנגד להם למען

יתרבו ספסלי בבית המדרש.

עד כאן מצד המוסדות , אך בנוגע מצד ההורים ה"פתרון" הוא נפתר מעצמו

כנ"ל "פוק חזי מאי דעמא דבר" זאת אומרת שהאדם הפרטי לא חופשי ולא

בן חורין במעשיו רק שכמעט לגמרי משועבד אל החברה ואל העת בו נמצא.

 

ומי שמשלה את עצמו שאין זה נוגע איליו אלא שהוא כן חופשי במעשיו אבל

העובדא הוא שאין הוא בעל הבית על ילדיו כעל חפצי ביתו . אבל הילד

נרשם רשימו בלתי נמחק על ידי החברה וחוק המלכות קובע שבגיל ארבע

עשרה מוכרחים ההורים להניח את הילד לבחור לו דרך סלולה

 

ואם ההורים יפעילו עליו לחץ ויכריחו אותו נגד רצונו להכנס לבית ספר שלא

מתאים להשקפת עולם של הצעיר שכבר התרשם מכיוון רוח אחרת , אז

מזה לא יצאו פירות רצויים על פי הרוב . שהרי אמרו חכז"ל במסכת ברכות

שאין אדם לומד רק את מה שלבו חפץ ורק את מה שרצונו הפנימי שואף.

 

על ההורים אמנם מוטל החוב , להשתדל להיות בידו לחנך את בנו על ידי הסברה

בנחת ובניקל במשך זמן ארוך את דרך החיים המוביל לתכלית רצוי אך לא

בבת אחת ועל ידי אילוץ של אונס והכרח כמו שכתב הגאון מווילנא באגרתו

המפורסם.

 

יש על ההורים להשים דגש , שלא יבא הבן להיות פוסח על שתי הסעיפים (כלומר

שיסירו מצדם כל גורם המביא לזה) וישימו עין עוקבת אחר החברה שיהיה

ללא החלפה לחברה אחרת ככל האפשר.

 

ובכן נעשה מבט קצר על הישיבות שנמצאים בימינו בעולם התורה

 

ישיבות

אנו מבדילים בין שלשה סוגי ישיבות בתור "אבות" ולהם יש לכל

אחד "תולדות" וענפים רבים.

א) ישיבות שעל יד האדמוררים שהם מנהיגים עדה של חסידים . יש בהם

מנהיגים שהעיקר אצלם הם ה"בעלי בתים" בבחינת עליא דאילמלא הם לא

איתקיימא איתכליא. שהם מביאים להם מחייתם .

אבל בגלל שצריך להראות לנותני הכסף את הפירמה על כן הם מחזיקים בישיבה!

כך אמר הרב נתן שולמן בסלובודקה בשנת תשכ"ח

אני אמרתי לו שלדעתי עיקר מטרת הישיבה אצל האדמור הוא למען להכין ולהכשיר להם חסידים על העתיד הרחוק.

 

אבל בוודאי אין תכלית הישיבות האלו להעמיד חכמי תורה ומורי הדת עבור

כל כלל ישראל. שאת המשרה הזאת רוצה האדמו"ר הלז להחזיק רק לעצמו ולהורישו לבניו ולצאצאיהם. ובאמת על ידי כושר אירגונם להחזיק את החסידים, הם מצליחים להוציא מכח אל הפועל את תוכניתם.

 

אך באמת יש כמה מהם שנותנים ומניחים מקום לבני הבעלי בתים הפשוטים הנאמנים להם היודעים בהם שיהיו כלי מבטא להם ויוכלו לנצל אותם

בשליחותם. (ראיתי בספר עבודת יששכר בסופו איך שמביא מאמר מאדמור אחד

איך שהתאונן על זה)

בוודאי כל הנ"ל תלוי בכוונת המנהיג ההוא עד היכן רצויה כלפי שמים.)

 

הישיבות הליטאיות שונים ביסוד העיקרי , שאצליהם "ישיבה" פירושו בית

ספר גבוה לחקירת התלמוד בבחינת אוניברסיטה תלמודית .

הגדרה זו באה לידי ביטוי בכל ההנהגה שלהם, שהוא ממש כמו בית ספר גבוה

שלהתלמידים אין שום שייכות לאירגון הישיבה ולהחברה המיוחדת.

על התלמידים מוטל החוב רק לשמור על הסדר של תוכניות הלימודים ועל "דרכם".

על ידי הנהגה זו הם לגמרי מוסגרים ומובדלים מסדר החיים של העולם הריאלי.

והישיבה להם כמו ה"מדבר" של הרמב"ם בהלכות דיעות וכמו שנחזור עליו להלן.

 

הפועל יוצא מזה הוא א) כלפי העתיד של הפרט בנוגע לביסוס חייו, שבגלל

האיזולציה שאנסוהו עליו, באין ברירה הוא מוכרח להישאר בין כותלי בית המדרש

שהרי סגרו בפניו את הדרך לחיים האזרחיים.

וזה המצב אצל רובם הגם שאין להם בזה ענין ובאמת אין תורתם אומנתם.

רק -מיעוטא דמיעוטא בהם נשאר בגלל שבאמת הוחדר בו הלמדנות, ועתיד הוא להשתמש בפועל במה שלמד ולקבל על עצמו להיות כלי קדש , מורה או רב.

 

ב) אמנם החלק שנדחה לחוץ, קשה ומר יהיה לו להסתדר בעולם הריאלי בין

ה-"בעלי בתים" שגכנגדם פוטם,הוסת ושוסה ברוח של שנאה ובהשפלת ערכם

עד לעפר.

עכשיו שהוא בעצמו הגיע למצב זו להיות "בעל הבית" והוא רואה את עצמו בתמונה שלילית מוחלטת , על ידי זה שרואה את עצמו בשפלות הזאת , הרי הוא נופל בעצבות של שפלות שיגרום לו הזנחת תלמודו. כל מה שרכש בעמל, יגיעה וזיעה של שנים רבות , לפעמים עשרות בשנים אפילו , ילך לטמיון.

 

במשך הזמן יכול להתפתח אצלו מצב הכתוב ברש"י פרשת בחקתי ויתעוררו אצלו

רגשי נקמה על רבותיו, האדמו"ר והרמי"ם.

 

"נקמה" לפי החתם סופר סוף פרשת משפטים הוא בחינת "יראו שונאי ויבושו"

על כן המטרה היחידה שלו להראות להשבאים הנ"ל שהרסו את ימי נעוריו ואת כל

עתידו, להראות להם שעל אפם ועל חמתם הוא יצליח להכנס אל העולם האזרחי

וגם יעלה בה להיות נודע בשערים בשבתו עם זקני ארץ הכי גבוהים לפי מושגי

המדע והטכניקה הכי מודרנית ואז! בהשיגו את תכלית חייו, תקוות חלומותיו

אז יהיה לו "נקמה" מול הריאקציונרים הנ"ל יראו שונאי ההתקדמות ויבושו.

 

עצם הלימוד בישיבה : בדרך כלל אין שום סדר וסיסתמה בלימוד במקצת מוסדות.

לא מדברים מתוכנית הלימודים , כמו שכבר העיר על בעיה זו הרב שמעון פורסט

משיפשוהל של ווינה .

לא יכולים לתאר לעצמינו בנין הנבנה מן היסוד העמוק עד גג הבית.

אמנם מענין הדבר שבכל זאת זוכים הרבה לחבוש בראשם את כתר התורה.

 

לימוד גמרא ופוסקים בישיבות ליטאיות בפרט הוא אבסטרקטי מופשט מן הריאליות. אפילו דברים שכן היה אפשר להוציא מהם לקחים לחיים המציאותיים

אין דעת התלמידים נוחה מזה. לפחיתות ערך בדרגת הלמדנות נחשב אם

מישהו יסיק איזה מסקנה טכנית או הכרה "חילונית" בפסיכולוגיה , היסטוריה,

או הכרה במעמד ומצב המדע של ימי התנ"ך והתלמוד.

אסור להוציא לקח להשתמש בו בעולם המעשי החילוני, רק לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא הנוגע לקיים מצוות בעבודת ה" הוא רצוי ומורשה , חשוב ונכבד.

 

 

בחורי הישיבות מסתובבים, מתרוצצים מר"ם למשגיח מרב ל"רבי" אדמו"ר

 

צמאים ורעבים לשמוע את דבר ה". הם משתוקקים להיות מודרכים בהשקפת

חיים , בתמונת עולם אמיתי מציאותי בלי העמדת פנים ובלי צביעות. אבל

הם לא מוצאים די סיפוקם כי פורס אין להם , שהמציאות הטראגי הוא,

שהר"ם בעצמו ,אופק ראייתו מאד מצומצמת בעולמו המוגבל והסגור או

שהר"ם על אף ידיעתו הברור, הוא משועבד להשמיע ולהגיד דיעות והשקפות

כפי הכתבת נותני פשתו , צמרו , לחמו ושיקויו לפי הרוח השולט בחברה ההוא.

 

 

אמנם כמו שכבר הזכרנו יש לציין כי בישיבות הליטאיות מכניסים רוח שנאה

בתלמידים נגד "בעלי בתים" אפילו נגד הורי-התלמידים האומללים והשדודים

 

מצד אחד הם מפשיטים את עור ההורים ומחניפים להם בכל תכסיסי החנופה

ובאותו הזמן הם עושים שטיפת מח להבחורים שיתנכרו וינזרו ממשפחתם.

 

המשגיח בסלובודקה התבטא בגלוי לאמור: "בעל-הבית" הוא אפיקורס !

 

הפעולה היוצא והרושם העמוק הנחקק מדיבורים כאלו בנשמת הבחור הצעיר,

הוא בצורות שונות:

א) על אותם התלמידים שיצליחו להישאר בבית ה" כל ימי חייהם

 

ב) על אלה שקיפחו את פרנסתם והוכרחו לצאת לרחוב להיות בעה"ב

 

כתה א) הרי הוא מחזיק את עצמו ברום המעלה ובוזה הוא בלבו את "הבעל בית"

והרי כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם ומתגנב ללב המבוזה הבעה"ב

שנאת הת"ח אותו והוא גם כן מצדו הולך ומוסיף וכמו שכתבו התוספות פסחים

קי"ג ונמצא גבה טורא בינייהו וכפועל יוצא מזה , העליא של ריש לקיש

חולין צ"ב לא יגינו על האיתכליא אשר מצד עיקרונות התורה עץ חיים היא

למחזיקים בה והיתה טבעי .... וכהמשך תגובת השרשרת יוגרם

לעלים שינשרו ויעזבו לגמרי את החברה הצבועה ההיא והם יניחו את אבן הפינה

עבור הכת הב) וייעשו בעה"ב ושוב יתדרדרו אל התהום מבלי מצוא הדום

לרגליהם. כי על ידי כותל הפירוד נהרס ונשחק אבן הפינה וחזר ונעשה לאבן

אשר מאסו הבונים והלכה לרעות בשדה אחר ולראות אולי היא כן ראויה לתשמיש בחברת קבלנים אחרים שיקבלוה בסבר פנים יפות שהרי היא

עדינת הנפש על ידי למדה בישיבות הקדושות ויש לה החלומות ודמיונות שווא

 

 

 

שתזכה : והיתה להם לראש פינה אשר ממנה הושתת בנין עולם חדש דשן ורענן

 

מואר בדעות ישרות ובריאות

 

אך מהר מאד יבא פתאום אכזבתו המר והנמהר ואז ירוץ חזרה ויזעק צעקה גדולה

 

ומרה אלך ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה

עוד נחזור ונתעורר על בעיה כאובה זו בהמשך עבודתינו

 

 

 

 

 

פרק שמיני

 

התיחסות החרדים אל הציונות ואל מדינת ישראל

 

א) האם יש להעמיד מדינת ישראל לו יהא שהחקיקה יהיה על פי התורה

 

ב) כשכבר הוקם המדינה האם יש להלחם ולעבוד כנגדה שיהרס

 

א) שיטת סאטמר שאין להעמיד שום מדינה יהודית אפילו עם חקיקה תורתית

וגם אחרי שהיא כבר הוקמה יש לנו להלחם בה.

 

שיטת האגודאים -רשמית!- כי להעמיד מדינה כל שהוא שיתנהל על פי תורה ועל פי

ההלכה בזה אין איסור של דוחק את הקץ ועל כל פנים אחרי שהיא כבר

הוקמה אין לפעול על ביטולה כי הרי בו מצאו עגומים השקט ובטחה מדומה

 

אלא שיש לפעול ולהשתדל כפי האפשרות שיהיו עם היושב בה שומרי מסורת

הדת העתיק המסורה לנו מדור דור .

 

המציאות היא שרעיון הקמת מדינה - לו יהא שעל פי תורה יש לה אם לכתחלה או

דיעבד - לא נתהוה על ידי אנשי התורה רק על ידי כופרי תורה אשר כל

מגמתם להפוך היהודים לעם ככל הגוים בית ישראל ולא שאלו דעת תורה על זה.

 

 

שמעתי מר" יעקב כהן נ"י בשם ר" הולמינער שנת תשל"ו ריש תמוז בהיותו בווינא

ש-דוד המלך אמר לישראל -אחרי טענתם שאין להם להתפרנס זה מזה - שיתפשטו בגדוד . אמרו להתיעץ עם אחיתופל, סנהדרין, אורים ותומים.

 

והמהלך הוא : שדוד המלך אשר הוא מומחה לעניני בטחון והנהלת מלחמה --מה

שהוא יעץ , זה עדיין לא הספיק שיצייתו לו ויוציאו לפועל עד שלא התייעצו

ביועץ על פי ק" ובבעלי תורה ובעצם גם זה לא הספיק עד ששאלו באורים

בגלל שאין להפקיר דם ישראל בלי קיום התנאים האילו

 

הציונים שמקור העצה שלהם בא מאנשי דלא מעלי , בריונים , אנשי בליעל, פוחזים וריקים והרי הם לא קיימו את התנאים הנ"ל איך זה יתכן

שיהודים המזדהים להיות דתיים על פי תורה - שישמחו עם הפקת יזמתם

של הציונים .

 

והרב יעקב כהן אמר זאת אל הרב קרייזבירטה שליט"א רבה של אנטוורפן

אחרי מלחמת ששת הימים . ולפי דברי הרי"כ לא היה לו להרב קרייזבירטה

תשובה ומענה בפיו והראה לו קצת התחרטות הא הא הא הא! הבנת?!

 

תשל"ז פ חיי שרה היה פה הרב משה ארנסטר שי" חתנו של האדמו"ר

מוויזניץ ז"ל ובמוצש"ק אצל המלוה דמלכה שנערכה לכבודו בביהמ"ד

מחזיקי הדת אמר כי לדעתו יש לייסד קריות חרדיות בישובים הרחוקים

בארץ ישראל ושם יעלו מחירי הדירות הרבה יותר בזול מאשר בי"ם

ובבני ברק וכתוצאה מזה לא ייאלצו כל כך הרבה הורים לנדוד לחו"ל

לקבץ נדבות עבור דירה לחתונת ילדיהם.

 

ואמר הנ"ל שהוא רוצה לעורר בזה את בני חו"ל שמי שמתחיל לייסד

לו חיים חדשים ופרנסה יעשה כל המאמצים לנסוע לארץ ישראל ולייסד

שם בית שגם שם יש אפשרויות רבות

 

בין קהל המקשיבים היו די הרבה מאנשי סאטמאר . הם לא הרהיבו בנפשם

עוז להתחצף ולמחות בבנן של קדושים המסית בגלוי לציונות. אמנם כמה

מהם יצאו בתורת מחאה פאסיבית.

 

 

 

 

לאומיות ישראלי Israelische nationalismus הוא בדרך כלל יותר חזק ויותר מפותחת מאשר הלאומיות של שאר עמי העולם .

 

ובכן באמת אין לנו להתפלא על שאר העמים , אם לפעמים מתעורר אצלם

הרגש של לאומיות מצדם הם כתגובה על ה"אתה בחרתנו" של עם היהודים.

 

הפועל יוצא של תגובה זו שהם חורשים מחשבות ערמה ועורגים תוכניות

נקמה על יסוד הטיאוריה של המן הרשע באומרם כי ישנו עם אחד מפוזר

ומפורד בין העמים ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים...

 

הם פונים עורף והנרדפים המדומים נהפכים לרודפים אכזריים אחרי

העברים-היהודים היותם מפריעים לעמי התבל באחדות תרבותם וקולטור

לאומיותם

הגוים טוענים שהם בבחינת תלמיד המחכים את רבו שהרי גם משה כבר כתב בתורתו את המצוה הגדולה לאבד כל "זכר וזכר" של תרבות אחרת.

 

"ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" , פן תלמד לעשות , את בתו לא

תקח לבנך כי יסיר את בנך,

 

כתגובה יסדו האומות כמו הגרמנים את החוק של היחוס הארי............

Abstammungsnachweis ואסרו לישראל להתחתן בם כמו שחקקו בנירנברג 1935

 

עוד נחזור במשך שיחתנו לנקודה כאבה זו

 

 

בענין מדינת ישראל ויחס הדתיים הקנאים איליו נעמיד שאילתא

 

האם הדתיים חושבים ומחזיקים את עצמם ברצינות מסוגלים להעמיד

מדינה עצמאי ולהחזיקה ולהישאר במדרגה ומצב של בן תורה ואברך כולל?

 

האם בכלל עולה על דעתם רצון מציאותי לקחת על שכמם נטל כזו ?

[כוונתינו על האגודאים בראשות מועצת גדולי התורה שעצם רעיון המדינה ע"פ הנהגת התורה כשר להם]

 

התשובה לדעתי הוא חד משמעותי, שזה הואדבר בלתי אפשרי מושלל המציאות.

שהרי הם לא מבינים כלל בהתפתחות המדע החדש בכל שטחי החיים , הכלכלה

והחקירות השונות למשל בעניני הבטחון וכל מה שמדינה שלימה צריכה כנשימה

לכל בעלי החיים

 

ואם הדבר כן הוא , אז הרי הם משועבדים להכנע אל מנהיגות הרוב החילוני , שהרי [כמו שאמר ריש לקיש חולין צ"ב] בלעדם איןלהם שום סיכוי לקיום

שהרי אם גם הם ילמדו את חוקי החיים החדשים , אז מיד הוסרו

מלהיות דתיים ולהקרא "בני תורה" .

 

ראשי הישיבות הליטאים רגילים לדרוש שעל ידי לימוד של בני הישיבה מנצח הצה"ל, צבא הגנה לישראל תרעץ אויב על ידי ימין ה"

הנוצר ע"י קול התורה החודרת מכותלי הישיבה . כל זכות קיום המדינה

הוא רק בגללם ועל ידם . הם עמודי התווך של מדינת ישראל .

 

הבנת את השיטה הטמונה בעמקי מלים אלו? ברור שהם מאשרים קיום

המדינה . ולא עוד אלא שהם , הם אבן פינתה- יסודה .

הרי מיעוט בני התורה הם כל היסוד של קיום המדינה בכלל עם כל סעיפיה

וסעיפי סעיפיה והם המקיימים אותה ומחזיקים אותה אמנם גם בגלל אנוכיותEgoismus שהרי בלעדי מדינת ישראל גם להם אין שום זכות לקיום בעולם , כמו שהוכח אמפירית בהיסטוריה שעם בלי בית לאומי מרכזי היא ניתנת למשיסה בידי רודפיה וּכו"

 

אולם הם מנסים להכניס צל של דתיות במדינה מוארת על ידי המדע החדש

אשר אורה הולך ומאיר בכל הארץ בלי מעצר ולפי הרעיון שבגמרא (זבחים ק? קרב לגבי דהינא ואידהן) גם הדתיים מקבלים

שפע רב מאור הזה

 

אך על פי יסוד של היציבות הם יחזיקו במסרת אבות אף על ידיעתם מהיכרי המדע החדש!!!!!!!!!!!!

 

הם רואים בדת היהודי -המיוחד במינה בין שאר כל

הדתות ושזה בעצם ובאמת צורת צביון העם ותוכן

חיי הנפש של כלל האומה - כיסוד עמוק שהוא סובל את

בנין הענקי של כל העם העברי

 

 

באמת פה המקום לרמוז על הרבגווניות של חיי הדת בתוך האמונה של העם היהודי כמו שהבאנו כבר בשם הזוהר הק, וירא קנ"ג ומספר כתנות אור פ" האזינו כי כביכול קדב"ה מתגלה לכל אחד ואחד לפום שיעורא דיליה

וכך רשמתי בלומדי בסלובודקה תשכ"ח-כ"ט חיי היהודים בשכבות הדתיים

 

א) רובם חיים על פי הדת רק לגבי חוץ מבלי פנימיות , רק בבחינת מצוות

אנשים מלומדה הם מקיימים את המצוות לסיבה חברתי וכלכלתי , ויש שחושדים כי במקרה של בחירות לכנסת של מדינת ישראל מיעוט ניכר של דתיים

בוחרים באיזה מפלגה חופשית לאן שליבו של אדם מושך אותו באמת

 

עניני צדקה וגמ"ח שאצל החרדים הם יסוד חזק של קיום הדת. הרבה בני אדם נשארים בחברת החרדים בגלל קבלת כסף מאתם בתור צדקה וחסד או בגלל קשרים מסחריים או בצורה דומה הם נזקקים לעזרת החברה הדתית ואילולי ענין זה לא היה מספר הדתיים מגיע אפילו למחצית ממה שהוא היום שהרי יהודי עולם המואר מקבלים את השפעת

התחדשות ההשכלה במדה גדושה.

 

ב)אמנם יש בעלי תורה הנקראים ישיבה-לייט אשר עובדים על עצמם לתקן בעייה ופגם הנ"ל , הם חותרים בכל כוחם לידע ולהבין את שורש כל המצוות ולדקדק כחוט השערה עד שידו מגעת לחיות על פי ההלכה הפסוקה

 

ג) האדמורים עם חסידיהם הם שולטים בהמוני בית ישראל

החרדים לדבר ה" הגם שהחסידות שלפנינו הסירה צורתה ושנתה את טעמה מן הקצה אל הקצה ונשאר בה רק משהוא מן

האצילות, מהתרוממות הנפש,מקדושת המעשה, ומטהרת המחשבה

שאנו למדים מהחסידות המקורית . הגוף מונח לפניניו---

הנשמה הלכה לה. זה הלשון נכתב על ידי אחד המול"ים בשנת תרפ"ג

ולגבי המצב של היום שנת תשכ"ט מעובדא דלהלן שסיפר לי בנו של ראש ישיבת

מאנשסטר פסח סג"לּ ששאל את אביו למה הוא מקרב את הבחורים שעושים

מעשים חיצוניים של חסידות ? וענה אותו אביו שהיום ממילא אין שום פנימיות

לכן לכל הפחות יאחז היודישקייט בחיצוניות.

 

ועיקר הסיבה היא: השפעה מחיי כלל העולם שהיא השאיפה לגשמיות וכנ"ל

וגם הרבה גרם מלחמת העולם העולם השניה שאיבדו האנשים את רום ערכם

כאיש רוחני בגלל ההתנהגות אתם כעם בעלי חיים טורפות ועוד יותר גרוע מהם.

 

ובאמת לגבי ההרחקה ושמירה מהשפעת תרבות הגוים : העצה

היחידי האמיתי היא הבריחה לד" אמות של הלכה ושם נמצא

ענין "המערות ומדברות" שכתב הרמב"ם בה" דעות שלשם צריכים לברוח בדור שפל.

 

אמנם מי שלא זוכה לזה ר"ל לשבת בבית ה" ובכל זאת רוצה לסבול עול תורה , לישאר יהודי נאמן לבורא העולם

אשר בחר בנו מכל העמים לעבודתו על ידי שמירת חקיו ,

משפטיו ותורותיו אז הוא מוכרח להצטרף על עדת החסידים

אל הכת אשר הוא מרגיש שמהלך מחשבתם קרובים אל השקפותיו, ואשר הם הם אנשים רציניים שיש בהם פנימיות

 

ואז כשכבר נכנס ונתקבל לתוך קהלם בתור חבר אז הוא מוכרח לשמור על עצמו שלא יתאכזבו ממנו ויחשבו אותו

לבוגד על כן יראה להתנהג בכל המנהגים שהם נוהגים

ביו בהלבשה, בין בדיבור חול, בין בדיבור חסידות,

בין בסידור זמנים סדרי יום וסדרי לילה . התפילות,

האסיפות, התוועדויות וסעודות . וכן מנהגי התנהגות

בדיני השולחן ערוך אורח חיים, יורה דיעה ואבו העזר

הגם שיהיו מוזרים ולפעמים לגמרי מוזרים באמת

 

ואם לא יאזור מתנים ולא יתחזק לקיים כנ"ל אז מאד לא

ירגיש את עצמו טוב ביניהם. מתחלה סתם מחמת עיניהם

המסתכלים עליו בעקמימיות שמזה יוכל להתפתח מצב אשר בו ירדפו אותו עד חרמה עד שירדו לחייו עד שלא יהיה לו

תקומה כל ימי חייו

 

אך כהיום אין זה מצוי כל כך בגלל ש"גם על ראשם מונח

חמאה" ובלבד זה יש הרבה "חדשים" אשר גם הם לא מתנהגים כפי חוקם ולא מקיימים את רוב התנאים וממילא

על ידי זה נחלש הרבה כח תביעתם וטענותיהם מסתתמים

 

הגם שבוודאי לא ימנו אותו מינוי עליון ולא יעזרו לו

להיות איש מצליח בכל דרכיו עד שיקיים את כל תנאיהם כנ"ל. (אם כן מה יאמרו בגוים ןאיך נעיז לתבוע מהםToleranz אלא כך הוא דרכו של עולם)

 

באמת יש הרבה מאד בין כל חברה דתיי שחלק ניכר, מיעוט המצוי, ולפעמים רובא דרובא ממשיכים שם אך ורק לסיבות חברתיים!- זאת אומרת שבעצם התברר אצלם שכל המסורת הדתי הוא כבר "מיושן ועבר עליו הכלח" והאמת של מציאות העולם היא כמו שהוברר על ידי המדע האמפירית

עלידי הטכניקה המודרנית כי התבל ומלאה הוא קדמון בלי התחלה או התחלה לפני עשרות מילירדי שנים כידוע

וכדור הארץ שבתוך מערכת השמש ישן חדש כחמש מילירדי שנים ונתהוה על ידי הרבבה של גזים וכל התפתחות האוולוציון כמו שהתברר על ידי הוכחות אמפיריות כמו למשל ה"רדיו קרבון" , התפתחות החיים האורגניים וכו" אבל בגלל שקשה להם להפרד מןהחברה אשר קשורים בו בקשרים גורדיים הכי מסובכים

על כן הם נשארים שם. ובאמת הם מעין בחינת גירי אריות האמור אצל הכותים

שהרי כלפי חוץ הם משחקים את האדוק "הפרומר".

אמנם יש קצת מהם אשר במשך הזמן הם מסיחים את דעתם על כל פנים לזמן מוגבל

וגם בעצמם מאמינים וחושבים ברצינות להיות אדוקים , אבל כבר אמרו חכז"ל

כל באיה לא ישובון שהרושם הנרשם לא יוסר על כן רשעים כל ימיהם בחרטה , דהיינו שהאיש הבלתי צביוני מחליף כל פעם את השקפתו.

אך כשנחשב מחשבה אוביקטיבית אז נגיע לידי הכרה kognitiv --ית שאין זה מוכרח בכלל

דהיינו שנשפוט בני אדם כל כך מהר ונחתום אותו כהפכפן בלתי צביוני. אך כשננתח את המצב נגלה שסןד סיבת מצבו נובע מתוך חוק הטבע של חכמת כוחות הנפש שעל פיו מכיון שבגלל שהאדם שכבר הגיע לידי רוחב מסוים באופק ראייתו אז אין בכוחו ויכלתו לכבוש

את עצמו לתוך הצמצום ולחיות כמו אלה שאופק ראייתם באמת מצומצם ודעתם במציאות קצרה,

הוא באמת ישתדל ויתאמץ להתאים את עצמו וינסה כל מיני שיטות של הסתגלות אבל

חק נתן ולא יעבור אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ותמיד יגלה את הביקורת

ההורסת ומרסקת את הבנין הרעןע אשר אין בו מציאות ממשית שיעניק לו זכות קיום.

 

ואז בהגיעו לידי הכרה כזו הוא יפול להתדרדרות נפשית שקשה לנו לתאר ולצקת למילים ותיבות. הוא יכנס למצב של ספק והתייאשות , בלבול ומהומה יבעתוהו

 

אמנם יש הרבה בני אדם אשר כן מסוגלים ומצליחים להסיח דעתם מבעיות כאלו

לגמרי בגלל המוניותם ועל ידי ירידתם לתהום הרדיפה אחרי האלהים המשולשת

"ממון ממון ממון" ואז כשהם משיגים הרבה "ממון" וביכולתם למלאות את כל אשר שאלה נפשם מתענוגים גופניים וגם חברותיים בגלל ש"אלההם" עוזר להם --------

על כן אז לא איכפת להם כלל הבעיה האם יש אלהים חוץ מאלהיהם או את ההפיכו

 

אך סוף סוף מכיון שבפנימיות נפשם על כל פנים חסירה להם נקודת האמונה החושית בתורת משה מסיני מן השמים , על כן אין בכחם לקיים "ושננתם לבניך" ולהשריש את

המסורת בלב צאצאיו ( כמו בעולם המסחר שהסוחר לא מסוגל למכור סחורה שהוא

בעצמו לא משוכנע ממנו ) תוצאות ההשלכות לטווח זמן רחוק מיחס כזו הם ·

שעל ידי זה על כל פנים במשך כמה דורות אחדים יוסר משפחה זו מעדת החרדים-הדתיים

דהיינו הגם שאולי ליוצאי חלצי האיש הלזה ג"כ יארע להם כנ"ל שיהיה קשה להם לשנות חברה מחמת אותם סיבות אבל הדור השלישי והרביעי ישובו הנה ובטח שיצליחו כבר להגיע לשיווי משקל בדרך הממוצע בבחינת טעזע-אנטיטעזע- סינטעזע

או שייווצר חברה וכת שלימה שבחיצוניותם הם נראים כמו "חסידים" אבל באמת אין

להם רק "האלהים המשולשת" הנ"ל ובאדיקותם בו לא יהיה להם שום בעיה אחרת

ולא יעיק להם בעיית המציאות הריאלית ולא יהיה להם יסורי עולם בחתירתם אחריה

 

ואם את עיניך תפקח אז תראה מיד כי כבר היום בימינו קיימות כתות כאלו !

 

 

איברא יש לציין שמכל מקום שורה על כתה זו הצל של האצילות הדתית שאין לבטלה וגם צל פעוטה זו כדאי להחשיב כתה זו על הכתות

החילוניים שהם ריקים ופוחזים ,אנשי בליעל , רעים וחטאים , רועי זונות ,

שופכי דמים תרתי משמע , גנבים שודדים אכזריים -סאדיסטים, מושרשים

בגסות ורשעות רע, דוברים כל היום דברי נבלה , זנות ותועבות נמאסות וטמאות

אשר תסמר שערות כל בר דעת, ורעדה ופלצות תאחזימו , ורתיתות וזיע , נענוע

קרירית תעבורנה על גופו , חרדה והשתוממות ישתיקו כל חושיו על זה.................

 

ויבחר מיד להמנות יותר טוב על הכת ה"מיושן" אלך ואשובה אל הראשון יזעק

ויצווח ככרוכיא ויבחר לסוג אחורה מאשרלהתחשב בחברה המודרני "המשכיל"

שאפילו משכיליהם הכי רמים הם מתועבים ומושחתים ואיך יעלה על דעת קדושים

להסתמך על אף אחד מהישגיהם בחקירת ההתהוות ולהימנות על תלמידיהם

שהרי אמרו חכז"ל אם הרב דומה למלאך ה" בקש תורה מפיו ואם לאו לא!

 

שוב התבוננתי באנשים הנ"ל שמדמים בדעתם שרק המה "מוארים , חכמים ומשכילים" אבל שאר העם הם לגמרי טיפשים ופאנאטיים אשר הולכים בחושך ועדיין לא הגיע אליהם אור ההשכלה המודרנית

והם בערמימותם מנסים לפסוע על ראשי עם קדוש ומיד שהם מרגישים באחרים שגם אצליהם מבצבץ קצת השכלה , אז מיד הם ירדפו אותם עד חרמה

ויבזו אותם בכל מיני ביזוי ברבים. שבזה הם חושבים להתכבד בקלון חבריהם ולחפות על עצמם ועל עיפושם.

 

מצב הזה הוא גורם גדול שיש כל כך הרבה מחלוקת אצל הדתיים בינם לבין עצמם . שהרי רובם יש להם בעיות נפשיים אישיים מצד בעיית יחסם אל הדת העתיק . נמצא שאת הקשיים הנפשיים שיש לכל אחד עם עצמו, הוא רוצה להשכיח , לחפות ולכסות, ליפות ולטשטש , ולעקם על ידי הראותו שפלוני הוא ה"שייגעץ", הפושע ,רמאי, שחצן, נואף ובוגד.

 

ובאמת כבר אמרו חכז"ל כל הפוסל במומו הוא פוסל שבזה שהוא מבזה את חבירו הוא חושב להצדיק את עצמו בעיני הבריות.

 

מלבד סיבה הנ"ל בעת שבאים לבית הכנסת הרי לא מתעמקים שם במדע התורה

והתפלה כל שכן קל וחומר בן בנו של קל וחומר שבשאר מדעים הם לא מתענינים

שהרי תרבות שמחוץ לתורה הרי הוא טריפה אצלם והרי הם הדיוטים

אז למה לא יהיו מריבים זה עם זה ? הלא האדם יש לו כוחות וכשרונות נפשיים

גדולים הטמונים בחובו פנימה והם דוחקים לצאת לאויר העולם כמו העובר שכלו

לו "תשעה ירחי לידה" כמו כן כוחות הרוחניים רוצים לצאת מכח אל הפועל

וכן כמו שהפרה מוכרחת להוציא חלבה שאם לא כן היא תמות בדלקת הכחל

 

והרי הצעירים מחוגים האלה לא קבלו מספיק תבלין שכוחותיהם הרוחניים יתבשלו עם תוכן נעלה ולא איפשרו להם לפתח כשרונותיהם העצמיים הטבעיים

הם בבחינה מעין מה שכתב רש"י במסכת קידושין על אמרם כל שאין מלמד את

בנו אומנות אז הרי הוא כאילו מלמדו טפלות ........אם כן אין להם את האפשרות

להוציא כוחותיהם רק בקטטה ומריבה

 

ועל הקטטה והמריבה הרי יש להם סיבה גדולה כנ"ל להתכבד להשתבח ולהתחסד בקלון חבירו על כן הם דוקרים זא"ז בלשונם כמו על ידי חרב חדה................

 

אמנם שןב ישלנו להזכר ולהתבונן : מה טובו אהליך יעקב שבית ישראל היריאים

והחרידים איך שומרים התורה הקדושה המסורה להם מאבותיהם , במסירות נפש על פרטיה ודקדוקיה . הגם שלעיני בשר נראה שכל זה הוא מן השפה ולחוץ "חיצוניות" אך במה שאנו רואים איך הם אומרים בוז אל תאוות עוה"ז ותענוגיהם ושומרים טהרת המשפחה יו"ד חלק שני ה"נ מבלי שיעלה אפילו על דעתם לנגוע באשתו עד שתטבול במקוה הכשרה והכי משוכללת על פי כל השיטות .

 

כמה טרחות ןיגיעןת ממון ודמים תרתי משמע הם מוציאים על זה ועל המאכלים שיהיו בלי שום נדנוד איסור ... ועל שמירת השבת קדש כהלהכתו הם מוותרים על

הרווחים הגדולים (שכהיום אפשר להרוויח בכמה ענפי המסחר בשבת יותר מאשר

בחול) ואיך שרצים אל התפלה לבורא עולם ית" בערב , בבקר ובצהרים , לא יטו

אל השלווה לנוח בביתם אחרי העבודה , אלא רצים לבית המדרש מקום חייהם הרוחני וכל אחד לפי מדרגתו והשגתו חי גם את החיים האלו

 

הנך צודק כי יש הרבה כאלה שהם עולים ויורדים מדרגה לדרגה בגלל שלא היתה

להם חנוך מבוססת על סיסתמה מבוססת על חקירה מדעית ולא על תוכנית קבוע כיתד שלא תמוט

 

על כן הם הולכים גלות רוחנית מגולה לגולה ולא מצאו מנוח לכף רגלם ללכת בדרך

ישרה אל עיר מושב . והם אומללים ומייללים על זה בקרבם לילה ויום , מיאנה

הנחם נפשם , ולבם נשבר בקרבם לשברי שברים , ומחכים שיקויים בהם מהר

הפסוק "והכן לבבם איליך" שאמר רבון העולמים פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני

אפתח לכם שער כפתחו של היכל ואולם.

 

על כל פנים הם מתחזקים בחזקה בדרך ישראל סבא , ואף שלפעמים הם יורדים

הרי זה בוודאות ירידה לצורך עליה . וכן אמר הבעש"טּ הקדש זי"ע שגם מן הירידה והשכחה יש לנו לקחת לקח לעבודת הּ" ית" על פי הפסוק והיה אם שכוח

תשכח את הּ" ...בפ" עקב דהיינו שבאם גם מן השכחה לא תתנער ותתעורר לרוץ

ולעשות תשובה , אז הרי שכחת לגמרי את ה" אלקיך וקשה יהיה לך התקומה.

 

 

 

 

 

פרק עשירי

אמנם בוודאי מי שמיום הוולדו לא שמע ולא ראה לא שיטה ולא

ולא דעה אחרת וחונך תמיד בדרך המסורה , לא זז ידו מיד רבותיו הקדושים....

וממילא יש לו סיפוק חיים וימים שלו לרבות שעותיו ממולאים בתכנית מסודר על ידי הנהגת חיים על פי הדת אז בטח לא יעלה על רוחו ומחשבתו הרהור

לסטות מני דרך החיים הסלולה למו מדור דור אלא אדרבה כל נדנוד קל לצרה ולצוקה ייחשב לו.

 

וכן מי שקשור בתוך החברה אפילו רק על ידי התמנות קלה שבקלות והוא משלה

את עצמו שיש לו קצת כבוד או היכרותAnerkennung על פעילויותיו אז הרי

הוא מרוצה מדרך חייו ואין הוא מחפש לו חדשות.

לכן הוא טובה גדולה מה שיש בבתי מדרשות כל כך הרבה ממונים שעל ידי זה מתרבה מספר האנשים אשר לא יעלה על לבם לנטות מני האורח כנ"ל מכיוון

שיש להם כאן התמנות חשובה שיכולים להראות על ידו את שלימות כשרונותיהם

ולשאוף לו כוחות חדשים דשנים ורעננים בעלותו לגדולה למשול בעם אשר ברגליו

 

וזה גם כן הענין של מתוך שלא לשמה בא לשמה שלמעשה בהתמדתו בדרך התורה

בגלל נגיעה ופניה של תאוות השלטון סוף סוף יגיע לידי עבודה תמה ונקיה לשמה.

אמנם בזה אמרו חכז"ל תנאי כפול שדווקא באם השלא לשמה הוא באופן שלילי "ניגטיב" דהיינו שהגם שעדיין איננו אוחז במדרגה של לשמה אבל גם איננו מתנגד בעצם על אופן העבודה של "לשמה" או אז במשך הזמן יוכל להגיע

למדרגה עילאה של עבודה לשמה

אבל מי שבאופן חיובי שולל את הגדר של לשמה אז בוודאי אין שום סיכוי שילך מדרגה לדרגה ויגיע להיות מעובדי ה" לשמה , רק שהוא כולי האי ואולי

ישאר יהודי פשוט "דתי" ועל ידי היותו "גבאי" בשטיבל או ביהמ"ד לא יעלה

על דעתו לשנות ולהתמדרן מדאי.

 

שוב אני נזכר מה ששמעתי תשכ"ח-כ"ט מן הרב ר" משה טיקוצינסקי ז"ל משגיח רוחני בישיבת סלובודקה הנחה יסודית בחכמת כוחות הנפש האומרת : שענין

אשר האדם זורע בו כוחו ואונו, מיטב כשרונותיו, יגיעת כפיו וזיעת אפיו לרבות

דמיו תרתי משמע אז התוצאה היא שענין ההיא נעשית חשובה יקרה

וגם נכבדה לו וימסור את נפשו עליה [מעין המושג שאמרו חכ"זל בפרק ר" אליעזר דמילה מצוות שמסרו נפשם עד היום נתקיימה בידם ומעין מה שאמרו כי אדם בהול על ממונו וכמו שכתב הרא"ש פרק שנים אוחזין שמי שהדין עמו מוסר נפשו להעמיד את שלו בידו יותר ממה שמוסר האחר נפשו לגזול]

אם כן הממונה הזה אשר נותן כשרונותיו וגם לרבות הבעל הבית אשר נותן פרי

יגיעותיו-ממונו בוודאי יהיה אצלם ההתקהלות ההיא המיושן חשוב ויקר כל כך

שיהיו מוכנים להגין עליו בקנאה גדולה נגד העומדים עליו להרסו ולשנותו לתת לו צביון מודרני הגם שבתוך עמקי פנימיות לבו בוודאי היה ניחא

ליה לשנות אך באשר שבזה הוא הוציא את אונו ולשד עצמותו על כן לא יוותר

ולא יחליף עמדה ולא ימיר את מצבו אפילו אם רוח המושל יעלה עליו את מקומו

לא ינח.

 

גם האנשים אשר רק מן השפה ולחוץ "דתיים" כלולים במאמרו של ריש לקיש

חולין דף צ"ב ליבעי רחמי איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא איתקיימי

איתכליא שהרי למעשה על ידם איתקיימי איתכליא.

 

 

 

 

 

פרק אחד עשר

 

מילתא דלא רמיא אאינש לאו אדעתיה מימרא זו כולל גם את היסוד המובחן כי הרבה רבנים מפטפטים דברים מבלי בירור בגלל שעד שאין הדבר נוגע למעשה אל האדם המדבר עצמו אז בקל הוא יכול לשפוט ולחוות

דעה אודות כל הענינים שבעולם ועוד אנו מבחינים שהאדם הזה יכול

להתרגז בקנאותיה דפנחס קנאה על אחרים שעשו עוול לפי שיפוטו משפט קדום.

 

אך פתאום ישתנו פני הדברים כשיהיה הדבר נוגע איליו כמו שאמרו חכז"ל לאין ספור כי אין אדם משים את עצמו רשע ומיד הוא יראה את כל חומרת מעשה העוון

דעד השתא פתאום בתור חוב קדש ומצווה רבה על כל פנים להיתר גמור ייחשב

בעיניו לכל הפחות לצורך שעה. אותו דבר ברגשי חובות האדם בתוך

החברה הוא יהיה תמיד מרוצה מקיום חובותיו גם בעת שיעשה מעשה זמרי

הוא יתבע לעצמו שכר כפנחס.

בכל חברה יש לבניה ולמשתתפיה המתיחסים איליה זכותים וחובות יותר נכון א) חובות ב) זכותים רק מי שמשלים חובותיו יכול ליהנות מן הזכותים.

החובות הם בשני אופנים א) במעשה הוצאה לפועל ענינים הנדרשים להשיג מטרתה ותכליתה של החברה שבעבורה נוסדה ולהיות בה חיל לוחם מלחמתה

ולובש שריונה להיות למגן לה ב) בתמיכה כספית חשובה כפי יכלתו ובאופן

תדירי תמידי ובתכיפות כפי הדרישה (יבמות י"ז) אמר ליה כסף כרגא להיכא יהבית אמר ליה לפום נהרא אמר ליה אם כן מפום נהרא את]

על ידי ב" האופנים הוא נחשב ונמנה בין חברי האירגון ולא בנדירות , דווקא אופן השני יותר נעלה ויותר חשוב ומי שביכלתו לעשות ולקיים את בחינת "עליא" אז לא ידרשו ממנו כל כך את בחינת ה"איתכליא" ולא יכפוהו להיות משועבד לעבוד ולהתנהג ככל חוקי החברה ויענקו אותו בוויתורים לאין ספור

ויכתירוהו ביותרת הכבוד למעלתו.

 

אך מי שלא זכה ואין ביכלתו הב" אז אם מבוקשו ורצונו לחסות תחת כנפי העדה

ההיא וליהנות מזיו כבודה ולהתחמם באור הדרה ולשבוע מטוב שפעה , מוכרח הוא להכנע ולקחת על עצמו את עול אופן הראשון לשאת בעול עם חביריו ואז יוטב לו כי אז יהיה לו זה בבחינת מילתא דרמיא אאינש אשר הוא בוודאי אדעתיה.

 

 

 

פרק שלשה עשר

 

יחס היהודים אל אומות העולם שמסביבם ולהיפך!

אנו מבחינים ארבעה בחינות א) איך שהאומות מסתכלים על עצמם

ביחס ליהודים ב) איך שהם מסתכלים על היהודים

ג) איך שהיהודים מסתכלים על עצמם ביחס אל הגוים

ד) איך שהיהודים מעריכים את הגוים

לדעתי כל הד) בחינות תלוים זה בזה בתור תגובה שרשרתית Kettenreaktion

כי הרי כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם.

אם היהודי נוהג בחוצפה ובעזות בלי דרך ארץ כלפי הגוי "היותו עם נבון וחכם"



Fragen an die Rebbezin...
Jüdische Weisheit
haGalil.com ist kostenlos! Trotzdem: haGalil kostet Geld!

Die bei haGalil onLine und den angeschlossenen Domains veröffentlichten Texte spiegeln Meinungen und Kenntnisstand der jeweiligen Autoren.
Sie geben nicht unbedingt die Meinung der Herausgeber bzw. der Gesamtredaktion wieder.
haGalil onLine

[Impressum]
Kontakt: hagalil@hagalil.com
haGalil - Postfach 900504 - D-81505 München

1995-2014... © haGalil onLine® bzw. den angeg. Rechteinhabern
Munich - Tel Aviv - All Rights Reserved
ehem. IDPS, Kirjath haJowel