hagalil.com
Spenden Sie mit PayPal - schnell, kostenlos und sicher!

Newsletter abonnieren
Koscher leben...
 
 

ספר קנה לך חבר

פרק 4

ניגש לעבודה עם תוכנית אות א) שהיא יסוד אומתינו שנוסדה על ידי אברהם אבינו ע"ה שהכיר את הבורא היחיד ומיוחד של תבל ומלואה אשר מצא את לבבו נאמן בנאמנות שלימה לפניו זה לשון ספר ה חינוך מצוה כ"ה להאמין שיש לעולם אלוה אחד ואשר לא יאמין בזה הוא כופר בעיקר ואין לו חלק וזכות עם ישראל (לא כותב שאין לו חלק לעולם הבא) וענין האמונה שיאמין ויקבע בנפשו שהאמת כן ושאי אפשר בחילוף זה בשום פנים כו"

ואם יזכה לעלות במעלות החכמה ולבבו יבין ועיניו יראו במופת חותך שהאמונה הזאת שהאמין אמת וברור אי אפשר להיות דבר בלתי זה אז מקיים מצות עשה מן המובחר ע"כ החזון איש בספר אמונה ובטחון שלו כותב בזה הלשון מדת אמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש וכו"

בשנת תשכ"ו בישיבת עץ חיים ווילרייק רשמתי על ספרי , עיין ספר רוקח לר"אלעזר מגרמייזא מלת אמונה בפשוטו מורה להאמין דבר מבלי לחקור אחר אמיתותו (ז"א היא תחליף לידיעה) אך שיטת קצת קדמונינו היתה שמי שכבר מאמין ,מצוה עליו לחקור במופת חותך לאחר אמיתת הדברים וכמש"כ החובת הלבבות, המאירי בפתיחתו וחינוך הנ"ל (וברמב"ם ה" מעילה) עיי"ש  

ובהגיע כת החסידים גזרו אומר שהאמונה הפשוטה צריך שישאר ואסור לחקור אמיתת העינינים ההם . והסיבה לזה כנראה בגלל שרוצים להחזיק המוני בית ישראל עד הפשוטים ביותר אצל מסורת אבותינו ואם יאשרו את לימוד החקירה ויסבירו הענינים כפי אמתתם, אז רוב העם יבא לידי כפירה, שעד שלא יבינו הענין לא יאמינו.

וצד שני בהסביר הענינים כפשוטם ולהמשיל ענינים גבוהים בעניני עוה"ז יקל להמשיך אל הדת אנשים פשוטים כמו בעלי העגלה וכדומה ועיין בספר אגרא דכלה לבעל בני יששכר אות ד' בענין הנ"ל מה שמביא בשם יעב"ץ הספרדי  

מה שכתבנו שהחסידים אסרו את החקירה מחמת הסיבות שהיו כנ"ל באמת כבר אסרו זאת בתקופות קודמות מאד מימי חכמי הש"ס , ובימי הרמב"ם ובימי גירוש ספרד 1492 כתב בספר היעבץ הנ"ל שבזמן הגירוש החוקרים והמתפלספים המירו דתם וכבודם מהר בלא יועיל מה שאין כן המאמינים על פי הקבלה .( ועיין מורה נבוכים ח"א פל"ד )  

וגם בספר הברית לר" אליהו מווילנא מבטל דרכי החקירה וכותב שמעמד הר סיני הוא לנו הרבה יותר מחקירה, שבה ראינו התגלות אלקים ועיין בספר הכוזרי שהוא נחשב למקור הרעיון הנפלא הזאת

ובאמת החוקר הגדול הרמב"ם כותב כן באיגרת תימן ד"ה לפיכך אחינו כו" ... ודעו אחינו בדעת הזאת ובסברה הזאת שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות שהעיד עליו מבחר כל העדים שלא היה מקודם כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו והוא שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקדב"ה ושתראה כבודו עין בעין .....

ועיין הקדמת ספר החינוך שגם כן הולך בדרך זו הנ"ל ובענין שלשה עשר עקרים עיין ספר ראש אמנה להאברבנאל שהסביר ענינם אמנם עיין שאלות ותשובות החתם ספר יו"ד שנ"ו שכותב ענין הוויכוח אם יש י"ג עקרים או שלשה כהר"י אלבו, לא ידעתי שום נפקותא כי אם קריאת שם בלבד ולדעת המקובלים אין כאן עיקר כי כל קוצים של תורה הם עיקרים מה בין זה לזה שוב ראיתי בשו"ת הרדב"ז חלק? סימן? שכותב כבר לפני חמש מאות שנה כמו החת"ס הנ"ל

אבל הרוצים לחיות בדעת , בהבנת ובהכרת חייהם הם שואלים ודורשים מעצמם -בגלל שאין את מי- מאיפוא אתה יודע שזה האמת .... ושוב משטים את עצמם וחושבים שכבר נשתרש בלבם האמונה שאז הולכים בהבנה כסדר החובת הלבבות בשער היחוד שהביא מופתים חותכים להביא ראיות ולהוכיח את קיום בורא העולם ית" ואת שאילת ה-איך ואת המתי ובמשך כמה זמן על זה איננו מעיז לשאול כי הוא מוכרח להסתמך בזה על הקבלה ויש לבטל ביטול גמור.

פרק 5

את גילויי המדע הארכיאולוגית.

אמנם עיין בפירוש הרמב"ן על התורה בענין המכשפים פ" משפטים ? שאי אפשר להכחיש את המציאות הנראה לחושינו.

בענין זה דרש הרב טוביה ווייס שּליט"א בסעודת זאת חנוכה תשכ"ז לפ"ק בישיבת עץ חיים ווילרייק אנטוורפן שדעת תורה פירושו הנהגת חיים לא על פי הבנת שכל האדם אלא שיהיה הכל על פי מה שהתורה אומרת לנו אבל שיטת היוונים היתה הנהגת חיים על פי השכל ודעה זו רצו להכניס גם בלב היהודים והם במסירות נפשם עמדו בניסיון וכבר כתב כן הרמב"ם שלא יכול האדם להנהיג חייו על פי הבנתו רק שצריך להימשך אחר התורה שיורה אותו דרך החיים בשנת תשכ"ט אמר הרה"צ ר" יהודה זאב סגל זצ"ל ראש ישיבת מאנשסטר כי לא יחשוב האדם את עצמו ככופר ואפיקורס בגלל הרהורים רעים כאלו בזמנינו ועל ידי זה יהיה לו בטחון עצמי.

ובכן נראה להסתכל בהשתלשלות התורה עד זמנינו אנו איך ובאיזה פנים הבינו אותו ואיך החליפה פניה במשך הדורות העובדא ברורה וידועה שמחלפת התורה פניה במשך הדורות "כפי הכנתם איליה" כמו שכותב החידושי הרי"ם בספר הזכות על התורה בהשמטות על פרשת חקת עיי"ש  

ועיין בהקדמת המהר"ץ חיות על הש"ס שהיו חכז"ל משכילים בטבעיות ובלימודיות כפי מעמד ומצב החכמות בזמניהם כו" אלא שלא באו בסדר נכון מאשר שלא היה מגמתם ללמד חכמות של חול רק הזכירו איזה דברים ברמז במה שיש להם יחס לדיני התורה ע"ש על כל פנים יש לראות מזה

דעתו כי אכן יש לנו לקבל את חכמות הטבעיות כפי מעמד ומצב החכמות בזמן שבו אנו חיים שיהיו על כל פנים בבחינת רקחות וטבחות אל הדת של תורה הקדושה שאין נגרע כלל ערכה גם אחרי הכרתינו את הישגי המדע החדש ונקלעם בחכמתה ועוד נחזור לרעיון נפלא הזאת

אמנם יש להעיר כי במילים כאילו השתמשו המשכילים הברליניים החל משנות תק"נ ימי ה- אויפקלערונג ומהפכה הצרפתית לפני מאתים שנה לערך ועל זה בנו דעתם והשקפת עולמם שבזמנים אילו צריך להדמות אל אומות התרבות ועם זה לפרוק עול הדת העתיק המקיף את כל חיי האדם (כאשר העיר על זה הרה"ח ר יקותיאל ארי" קאמעלהאר בספרו דור דעה בערך ר" לוי

יצחק מבארדיטשוב אות ג") אבל למעשה הגיבו המוני בית ישראל במזרח אירופא להיפך שדווקא בגלל סכנת הטמיעה הלכו לקצה השני אל כת החסידים שהיתה בראשית התגלותה ןהתפתחותה ודווקא מחמת אילו המינים התפשטה מהר ומהרו להראות כי רק עם עול מלכות שמים המקיף את כל תנועותיו של האדם מוכרח האדם לחיות ואז הוא אדם תרבותי גם קצת רבני הליטאים המתנגדים לחסידות הושפעו במשך הדורות מ-הלך מחשבה החסידית לדוגמא אביא שר" אליעזר דסלר ז"ל בספרו מכתב מאליהו עמוד 175כותב ומעיר מעין הנ"ל ומסיים כי בדורינו אנו עיקר העבודה " הדביקות בתורה ואהבת התורה בכל לב ולדחות כל דבר נחמד למראה (למענה) עד כי המחשבה תתפס אך בדברי תורה תמיד . זה מבחינת היחוד על פי מהלך מלחמת יצרינו

אמנם שוב עיין בשו"ת הרשב"א סימן ט" באמצע הדיבור ודע כי כל חכם מחכמי תורתינו החסידים כשיראה דברי הפילוסופים ויישר בעיניו דרכם כשהוא מגיע אצל הכתובים המורים כהפכם פירש אותם בענין שיהיה נאות לחקירה הפילוסופית ומשים ענין המקראות משל....

ולפי דברי הרשב"א הרי שיטות ודעות החוקרים הפילוסופיים השתנו במשך הדורות ותמיד סתרו האחרונים את דברי הראשונים וגילו וחדשו חדשות אם כן כתוצאה מן ההתפתחות המדעית, פירושי והבנת חלקי התורה הנתונה מסיני גם כן השתנו כפי חידושי הפילוסופים והדעות מ-זהות והווית העולם ששררו בדור דור שהרי "דור דור ודורשיו"  

ותתפלא מה שכתב הרמב"ן בגיטין ל"ו ע"א סד"ה הא דתניא כו" ולפי שהעם נמנעים מלהשמיט ועוברים על מה שכתוב בתורה , מקצת חכמים לבם נוקפם ומפקפקין בדבריהם להקל שהעם שומעין להן בכך ואין שומעין להחמיר עכ"ל רוצה לומר הרבנים הוצרכו לעשות פשרה בתורה כפי רצון העם



Fragen an die Rebbezin...
Jüdische Weisheit
haGalil.com ist kostenlos! Trotzdem: haGalil kostet Geld!

Die bei haGalil onLine und den angeschlossenen Domains veröffentlichten Texte spiegeln Meinungen und Kenntnisstand der jeweiligen Autoren.
Sie geben nicht unbedingt die Meinung der Herausgeber bzw. der Gesamtredaktion wieder.
haGalil onLine

[Impressum]
Kontakt: hagalil@hagalil.com
haGalil - Postfach 900504 - D-81505 München

1995-2014... © haGalil onLine® bzw. den angeg. Rechteinhabern
Munich - Tel Aviv - All Rights Reserved
ehem. IDPS, Kirjath haJowel