מעולם לא קינאתי באנשים קדושים וכמובן גם לא שאפתי להיות קדוש. בנעורי הצטייר בעיני האדם הקדוש כמי שפועל במעין שליחות, שליחות שקיבל על עצמו מרצונו או בשליחות שהוטלה עליו על ידי עליונים…
פרשת השבוע בחוג המשפחה: אחרי מות / קדושים
כל הימים נוהג לשבת בחדרו ולעסוק בלימוד ובחקר סודות התורה, האלוהות או היקום. זו היתה משימת חייו והוא מעולם לא שאף ליותר מזאת. הבלי העולם הזה, כולל דאגות היומיום, היו רחוקים ממנו ולא חדרו כלל לתודעתו. נראה לי, שבגלל סדר חיים זה נקרא אדם כזה קדוש. הוא לא חולל נפלאות, לא פעל ניסים, אפילו לא יצרו מגע עם אנשים אחרים. הוא הסתפק בעצמו וכנראה שגם היה מאושר על פי דרכו במשימת חייו. עגנון בסיפוריו היטיב ממני לתאר טיפוס אנושי מעין זה.
מאז ילדותי ונעורי חלו שינויים רבים בנוף האנושי ובהוואי הישראלי. אותן דמויות קדושים המעטות, שאם היו קיימות במציאות ולא רק בדמיוני, נעלמו מהמעגל החברתי. היום ניתן למצוא קדוש לכל מבקש על פי דרישתו וטעמו. נראה שכמעט לכל עדה בישראל – ועדות יש ב“ה די והותר – יש לפחות קדוש אחד משלה. וקדושים אלה חייהם אינם מצטיינים דווקא בסגפנות. הם פתוחים לציבור אוהדיהם ומאמיניהם, מספקים להם עצות, גם נחמה בשעת צרה וברכות בלי משורה. וגם אינם קופצים ידיהם כשמושטת להם מתנת-תמורה לברכה.
כיום כבר אינני בטוח שלא הייתי עובר על חטא איסור קינאה בהתייחס לקדושים. אם כי יש לזכור, שלעיתים קדושים אלה מסתבכים עם רשויות החוק מאחר שאינם עומדים בנורמות, שהחוק דורש מכל אדם רגיל. ייתכן שלקדושים כיום יש פריוילגיות מסויימות שאינן ניתנות לאדם הפשוט. ייתכן שלקדושים כיום מותר לקבל שוחד, למעול, להלבין כספים, לעבור על כל מיני עבירות שאסורות לאדם הרגיל, וזאת כמובן עד אשר הם נתפסים בקלקלתם או ששותפיהם לדבר עבירה מוכנים להעיד נגדם.
תיאור אירוני של מצב אבסורדי זה, ייתכן והוא נובע מהתובנות המוטעות שהתפשטו ברבים בכל הנוגע למושג הקדושה. אפשר לומר מהזילות שבמושג זה. בעבר אנשים קדושים היו עניין נדיר. כיום יש לנו קדושים כמעט כמו לכנסייה הקתולית, על מאות אם לא אלפי קדושיה ההולכים ומתרבים משנה לשנה. כנראה שנשכח מאיתנו, שלנו היהודים כבר נקבע בתורה מיהו קדוש. בפרשה שלנו יש על כך מקרא מפורש, המספק תשובה פשוטה לשאלת הקדושה ואשר היה יכול להאיר גם את עיני הקדושים הרבים במחננו ואת עיני חסידיהם הרבים, אילו היו קוראים בשבתות בתורה ולא עושים את עסקיהם בשעה הקריאה.
פרק יט בספר ויקרא מתחיל במילים: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָ“ה אֱלֹהֵיכֶם.
קודם כל יש לציין, שקיימת דרישה אלוהית מהעם לשאוף להגיע למעלת קדושה. בהמשך הפרק מסבירה התורה מהם התנאים אותם חייבת כל עדת-בני-ישראל למלא. והעניין פשוט ביותר, הכל ברור ומפורש. לאחר הזכרת מצוות השבת, כיבוד ההורים והאמונה באלוהי ישראל, מונה התורה את הכללים, להם מצפה האל מעָם-קדושיו:
דאגה לעני ולזר: לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל … לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם.
איסור גניבה ושקר: לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.
איסור עושק וגזל והתחשבות בעובד השכיר: לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר.
איסור הניצול של חולשות הזולת: לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל.
עשיית צדק במשפט: לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.
רכילות אינה ממידות היושר: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ. עזרה לאדם הנרדף: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ.
גם השינאה בלב היא עבירה: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ. איסור נקמה: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ.
והחשובה מכל המצוות, על פי רבי עקיבא: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. על פי פרושו של הלל הזקן: מה ששנוא עליך אל תעולל לחברך.
התורה אומרת לנו במילים פשוטות, שעל מנת להיות עם קדוש יש לקיים מצוות שבין אדם לחברו, מצוות סוציאליות חברתיות. ועל מנת שלא יעלה בדעת בן-תמותה לחשוב, שיכול הוא להגיע לדרגת קדושה אלוהית, פרשו חז“ל במדרש את כוונת האל: „כתוב, קדושים תהיו. שמא תחשבו קדושים כמוני? לא! כתוב, כי קדוש אני, קדושתי למעלה מקדושתכם.“
ועל פי הרמב“ם (משנה תורה, הלכות דעות פרק א הלכה ו‘): קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש, מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום, ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכנויין ארך אפים ורב חסד צדיק וישר תמים גבור וחזק וכיוצא בהן, להודיע שהן דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כחו.
שבת שלום
לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:
