Paraschat haSchawua: Wajikra

0
37

מי לא נקלע פעם למצב שעמד לפני מבחן קשה, או קבלת משימה חדשה, או ששאף למשהו מסויים קשה להשגה, ואמר לעצמו בסתר ליבו: אם אצליח, אעשה כך וכך. כלומר שהבטיח משהו לו עצמו, לאדם אחר או לאלוהים ובלבד שיקבל את מבוקשו…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: ויקרא

כבר משחר ההיסטוריה, כאשר התחיל האדם להבין, שיש כוחות מחוצה לו בשמים ובארץ העלולים להשפיע על גורלו, ניסה לגייס כוחות אלה לעזרתו. הוא יצר לעצמו פסלים וייחס להם כוחות עליונים. הוא סגד להם, הביא להם מתנות על מנת לרצות אותם ולהשפיע עליהם לעזור לו. הגישה שלו לא היתה שונה בהרבה מהגישה שלנו. אנחנו מפנים את הבקשה שלנו לאלוהים, ובמידה שאיננו מאמינים, לגורל או למזל או למשהו ערטילאי בלתי מובן לנו עצמנו, ואילו האדם הפגאני תלה את יהבו בעץ ואבן מעשה ידיו, או בגורמי השמים. הוא הביא למושאי אמונתו קורבנות ואילו אנחנו מסתפקים בהבטחות, שלפעמים אנחנו גם מקיימים אותן. ייתכן, שהציפיה לפעילות כוח עליון בלתי מזוהה, למעין נס טבועה בנפש האדם. אף כי בהסתכלות הגיונית ניתן להתגבר על כך.

לפעמים האדם גם עושה מעין עיסקה עם אלוהיו, כמו במקרה של יעקב אבינו כאשר ברח מפני זעמו וניקמתו של עשיו אחיו.    וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָ“ה לִי לֵאלֹהִים (בראשית כח, כ).

התנ“ך מספר לנו על מקרה אחר, שבו נעשתה עיסקה עם אלוהים ושתוצאותיה היו טרגיות. המקרה אירע בתקופת השופטים, כלומר בין כיבוש הארץ על ידי יהושע לבין גיבוש השבטים לאומה על ידי המלך הישראלי הראשון, שאול. שופט בשם יפתח מחבל גלעד יצא להילחם בבני עמון. לפני צאתו למלחמה עשה גם הוא עיסקה עם אלוהים. כמובן עיסקה חד-צדדית. וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָ“ה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַיהוָ“ה וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה (שופטים יא).

כלומר, שיפתח נדר, כי באם ינצח במלחמה, הוא יקריב לה‘ את מי שייצא מביתו לברכו על הצלחתו. מעשה שטן ובתו היחידה יצאה לקראתו בתופים ובמחולות. יפתח עמד בדיבורו וקיים את נידרו. סיפור מזעזע. אף מעורר דמיון ולא פלא לכן, שציירים גדולים השתמשו במוטיב הזה בציוריהם. לא מזמן יצא לאור בארץ רומן על הנושא הזה בשם בת יפתח. חכמינו ז“ל, שחיו למעלה מאלף שנים אחרי המאורע המתואר בסיפור התנכ“י, דעתם לא היתה נוחה מהסיפור ולהערכתי לא ידעו איך להתייחס אליו. במדרש נעשו נסיונות להסביר את מה שקרה.

החכמים הסכימו ביניהם, שיפתח היה אדם פשוט ולא הכיר את חוקי הדת. לכן הם שואלים, מדוע לא בירר יפתח, אשר קיום הנדר הביאו למצוקה גדולה, אצל חכמי הדור האם לנדרו יש תוקף, או האם אפשר לפדות את הבת ולהמיר את ביצוע הקרבתה בכופר נפש, כפי שמורה התורה בעניין פדיון הבכורות (שמות יג, יג)? מאידך, פנחס הכהן הגדול, שהיה בוודאי בקיא בתורה, יכול היה להסביר ליפתח את האיסור בקורבנות אדם על פי דת ישראל. תשובת החכמים על כך היתה, שפנחס חשב, שזה למטה מכבודו ללכת אל עם הארץ ולייעץ לו. מאידך חשב יפתח, שלא ראוי, שהוא כגיבור לאומי וכשופט ילך אל הכהן הגדול ויבקש ממנו עצה. שניהם חששו להשפיל עצמם – כך המדרש. בין כך ובין כך נפלה הנערה המסכנה בין תחושות הכבוד ויהירות הצדדים וקיפחה את חייה.

מדרש אחר המציא דו-שיח בין הבת לאביה: אבי, יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי? שמא כתב הקב“ה בתורה שיהיו ישראל מקריבים לפני הקב“ה נפשות אדם?
יפתח נאמן לנידרו משיב לבתו: בתי, נדרתי „והיה היוצא מפתח ביתי וגו'“ האם ייתכן שמי שנודר שלא ישלם את נדרו?

אחרי מות יהושע עזבו בני ישראל את הברית עם אלוהים ועבדו את הבעל והעשתורת, כדרך העמים ביניהם חיו. קורבנות אדם היו נהוגים בין העמים הפגאנים, ולכן האמינו בני ישראל, שגם אותו האלוהים, שאליו פונה יפתח בשם יהו“ה, יקבל ברצון קורבן אדם.

בפרשנויות המדרשיות לא מצאתי התייחסות לשאלה שהתבקשה מאליה. אם בקשתו של יפתח לגבור במלחמה על אויבו התמלאה והוא אכן ניצח במילחמה, הוא היה חייב לחשוב, שאלוהים הסכים לעיסקה שהציע לו יפתח ושהוא קיבל את התנאי. ולכן מבחינתו של יפתח גם אם היו מראים לו שבתורה כתוב איסור על קורבנות אדם, הוא היה קרוב לוודאי טוען, שהעובדות מצדיקות את גישתו, שהרי אלוהים הביא לו את הניצחון בעיקבות הנדר שנדר ושעל כן אלוהים מצפה ממנו לקיים את נדרו והוא חייב לקיים אותו.

סיפורה של בת יפתח אשר בוודאי התפרסם בין שבטי ישראל, גרם בנוסף לזעזוע רגשי גם לחיזוקה של האמונה בדבר התרת קורבנות אדם. לא מובן לי, כיצד לא העלו החכמים את השאלה, איך הצליח סיפור איום זה, על מסקנתו האבסורדית, להיכנס לתנ“ך, ובנוסף מדוע לא חיפשו לסיפור הסבר ברוחה של דת ישראל. תהיות על גבי תהיות מתעוררות וחבל שאין עליהן מענה.

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:
http://www.rabbi-miller.com