ליל הסדר ממשמש ובא ועימו גם סיפורי האגדה שבהגדה, וסיפורי העונשים שקיבלו המצרים מהקב“ה – ובצדק! – וסיפורי העונשים שקיבלו בני ישראל מהקב“ה – ובצדק! – ועוד סיפורים שהדמיון היהודי המציא; בקיצור שמחה וששון…
פרשת השבוע בחוג המשפחה: פרשת צו ופרשת חול המועד פסח
אני רוצה להתייחס קצת למילה „גר“, כי לדעתי יש כאן בלבול לשוני כמו בדור המבול. המילה גר בתורה, ואני מדבר רק על התורה, מתייחסת לאדם נוכרי, היינו זר, מישהו שהוא לא אזרח. כמו בפסוק
כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים (ויקרא יט, לד)
וגר זה לא מי שהתגייר כהלכה וקיבל את דת ישראל. כי אם נניח שגר הוא מי שמקבל עליו דת אחרת, איך להבין את הפסוקים הבאים
וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים (שמות כב, כ)
וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים (שמות כג, ט)
ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים (דברים י, יט)
האם ניתן להניח שבני ישראל שהיו גרים במצריים, קיבלו עליהם את דת המצרים ולכן היו גרים במצריים. לא! הם פשוט היו נוכרים, זרים בארץ לא להם ולכן נקראו גרים.
בכל התורה כולה וגם בשאר ספרי התנ“ך אין בשום מקום דיבור על מצב של גיור. בתקופת התנ“ך לא הכירו דבר כזה כמו גיור. כמובן שחכמינו מצאו כל מיני רמזים על גיור והמרת הדת של נוכרים וקבלת עול דת ישראל על עצמם, אבל רמזים ניתן למצוא, כידוע, לכל גירסה שבא לי להמציא.
ועכשיו נחזור לעניין הפסח. אינני יודע אם לרבים זה ידוע, שניתן להזמין גם לא יהודים לחוג את הפסח ולא רק זאת, אלא שלגרים מותר בפירוש (וזאת בהתאם לתורה) לעשות בעצמם את הפסח –
וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהו“ה כחוקת הפסח וכמשפטו כן יעשה, חוקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ (במדבר ט, יד).
כלומר שגם בעניין חג הפסח השוותה התורה את הגר לאזרח כלומר ליהודי. ולא רק זאת, אלא שלגרים מותר היה גם להקריב קורבנות לאלוהי ישראל. להלן מקור אחד מתוך מספר קטעים:
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קורבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהו“ה לעולה (ויקרא כב, יח)
בקיצור: לדעתי השוותה התורה את הגר, כלומר הנוכרי החי בתוך בני ישראל, ליהודי וקבעה תורה אחת וחוקה אחת לכל תושבי הארץ, וזו לא המצאה שלי, כי אם כך בפירוש בתורה:
תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם (שמות יב, מט),
משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח (ויקרא כד, כב)
לאחר כל הציטוטים האלה אין ברירה אלא לשאול את השאלה הנוקבת, מה היה ההבדל בין האזרח היהודי לבין הנוכרי הגר? ואני חייב להודות שאין לי על כך תשובה. ויש לי הרושם שגם לאבות אבותינו, בעיקר למלכי יהודה וישראל, לא היתה ממש תשובה על כך. כנראה שהם לא היו מודעים לנושא זה בכלל, מאחר שידוע שהם נשאו נשים מבנות שכניהם מבלי לדאוג למוצאם או לדתם (כך בפירוש בתנ“ך).
ולאלה שעוד לא הפנימו את העובדה שתורת ישראל היא תורה אנושית, אני רוצה לצטט את הנביא יחזקאל, אשר ניבא בבבל על שיבת ציון:
כא וְחִלַּקְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כב וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כג וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יהו“ה (יחזקאל מז).
שבת שלום וחג פסח שמח
