חומש שמות, פרק י“ג 17 – פרק י“ז…
פרשת השבוע בחוג המשפחה: בשלח – תשע“א
למי לא היתה פעם הרגשה שהוא מבקש שיקרה לו נס. או לפחות מי לא שמע פעם שמישהו אחר מבטיח לעשות דברים גדולים אם יקרה לו נס כזה וכזה …
אני לא יודע, אם הבקשה לנס או האמונה בניסים נובעים מתרבות מסויימת או מדת מסויימת, אבל בפרשה שלנו אנחנו לומדים משהו על עניין הניסים.
יש לנו כאן עניין עם הנס הגדול שאירע לבני ישראל ביציאת מצרים, בקיעת ים סוף, מעבר בני ישראל ואחר כך טיבוע חיל פרעו שרדף אחר בני ישראל ואשר שתי חומות המים שנערמו בצדדים על מנת להניח לבני ישראל לנוס ממצריים, שטפו את הרודפים אשר טבעו על סוסיהם בים.
זהו אולי הנס היחיד שארע לעם ישראל, מכל מקום זה הנס בעל המשמעות הגדולה ביותר עבור קיומו של העם. השאלה איזו משמעות דתית או אמונית יש לנס הזה. והתשובה על כך עלולה להפתיע. לנס זה אין מבחינה דתית ואמונית משמעות כלל. ולמה?
אחרי הנס הזה פתחו כולם בשירת הודייה מרהיבה (מבחינה פיוטית יפה ביותר). וכתוב שם: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה‘ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת-ה‘ וַיַּאֲמִינוּ בה‘ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
מה צריך יותר מזה? גם אחרון הספקנים שוכנע והאמין בה‘. ואין זה פלא. כי ניסים כאלה קורים פעם אחת בהיסטוריה ולא יותר. אפילו יחזקאל הנביא, שראה את צבא השמים בחזונו, עליו אמרו חז“ל, שלא ראה יחזקאל את מה שראתה שיפחה חרופה על הים.
והנה מה קורה בהמשך, כאשר הנס ניגמר והחיים חוזרים למסלולם ובעיות היום-יום מתחילות להטריד את המאמינים? לא עברו שלושה ימים, העם היה צמא למים והתחיל להתלונן בפני משה. אבל לא סתם להתלונן. אילו היה העם מתלונן בלבד ואפילו מקים קול צעקה ומשתולל אפשר היה עדיין להבין, אבל לא רק זאת, אלא העם התחיל להטיל ספק בקיומו של אלוהי ישראל, והנה העם אומר בפירוש: הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם-אָיִן.
מה זה מלמד אותנו? אם אלה שחזו בנס הגדול לא החזיקו מעמד באמונתם יותר משלושה ימים, הרי שלדורות הבאים, שיודעים כל זאת רק מהקבלה, אין לניסים כל משמעות בעניין האמונה. והרמב“ם אומר, שהאותות והמופתים יפים לשעתם, אבל לעתיד הם הופכים למיתוס בלתי מחייב, כלומר שאין גם צורך להאמין בהם, אם מאמינים באלהים ובדת ישראל.
אם אלוהים שינה בזמנו את סידרי בראשית, כלומר ביטל לשעה קלה את חוקי הטבע ועשה נס כלשהו, אין ספק שזה היה חריג ומעשה חד-פעמי. אין לצפות שאלוהים יבטל שוב את חוקי הטבע למען אדם מסויים או קבוצה של אנשים שהוא רוצה בייקרם. וכבר אמרו חז“ל שאחרי חורבן הבית אין יותר ניסים.
להתפלל אל ה‘ שיחולל נס, או להאמין שאיזה רבי יוכל לשכנע את אלוהים לשנות מסדרי הטבע על מנת לעזור לפלוני באיזה עניין, נחשב אצל חז“ל לעבודת אלילים.
שבת שלום
