שלח לך – פרשת השבוע

התורה אינה ספר היסטוריה. על כך כבר דובר רבות, לא רק באתר זה, כי אם גם על ידי חכמי ישראל מאז ומתמיד. מאחר שהתורה מלאה קטעי-מידע ורמזים, שסיבתם אינה ידועה לנו, רבו המפרשים והמסבירים.
גם הסיפור על מִרְיָם אַהֲרֹן ומשה ועַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח (במדבר יב, א)…

שלח לך – לקט מתוך 7 שנים על פרשת השבוע

האשה הכושית היא חידה ותישאר תמיד חידה, אבל בכל זאת מעניין מה אמרו על כך חכמינו במשך הדורות. אין טעם לחזור על סיפורי האגדה וההשערות באשר לאותה כושית. האם היתה נסיכה של ממלכה כושית, האם זו אשתו ציפורה אותה נשא במדיין לאישה ואשר ילדה את שני בניו או שהמילה כושית פירושה פשוט אשה יפה. התורה אינה מרחיבה בנושא זה. אחד המדרשים הישנים מסביר את התעלומה בצורה פשוטה ביותר. משה רבנו הרי אנוס היה לברוח ממצריים, שם ציפה לו כנראה עונש מוות, ובדרכו למדיין או במסעותיו השונים במדבר נקלע גם לארץ כוש, שהיא בדרומה של מצריים, ונשא לאישה נסיכה כושית.

בין מפרשי התורה בעת החדשה יש סברות שאינן נשענות על פרשנויות מתוחכמות מפולפלות, כי אם בעלי גישה רציונלית. הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הידוע בשם הנצי“ב מוולוז’ין), היה מגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19, נאחז בפשט המיקרא ואומר: ‚כושית‘ גוייה אלא שנתגיירה. אפשר לקבל גישה זו בהחלט, אלא שעדיין אין אנו יודעים את פירוש הפועל „נתגיירה“. אבל ייתכן גם שאין חשיבות כלל לדרך שבה מתגיירים. אם נהרהר במושג „גיור“, נמצא שניתן להסבירו בדרכים שונות. גם בתורה עצמה מופיע מושג זה במובנים שונים. דבר אחד ברור מעל לכל ספק, שהגיור משמעו מעבר מקבוצה אנושית אחת לחברה אחרת. המעבר אינו חייב להיות בהכרח מדת אחת לדת אחרת. ייתכן גם מעבר מקבוצה אתנית אחת לשניה, מעם אחד לשני, תיתכן גם התבוללות מרצון או בכפייה.

כנראה שלעולם לא נדע, אם למשה רבנו היתה אישה כושית, אלא אם כן יימצאו אצל מי מצאצאי הלויים החיים עימנו גנים של עם אפריקאי כלשהו.

זכויות היסטויות

לאומה אין זכויות על שטחים טריטוריאליים, אלא אם כן היא מחזיקה בהם ושאר האומות מכירים בזכויותיה. כאשר בעבר מלך או שליט ביקש לכבוש טריטוריה מסויימת וטען לזכות עמו או ארצו או לזכותו האישית לחבל ארץ מסויים זה, הוא השתמש בטענת זכות זו או אחרת, אותה הציג בפני נתיניו/אזרחיו או בפני אומות העולם.

בתירוץ מעין זה נהג להשתמש על מנת לצאת למלחמה ולבצע כיבושים. אם הצליח – זכה, לא הצליח – הפסיד.

נעלם ממני מדוע חוגים מסויימים, או מפלגות מסויימות נזקקו לטענת הזכויות – זכות אבות, זכות ראשונים, זכויות שניתנו מידי שמיים – בהתנחלות המחודשת של עם ישראל במאה העשרים בארץ ישראל. טענת „הזכות“ יכולה לפעול כמו לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, אשר יכולה – כפי שנראה להלן – להתהפך ולהפנות את הלהב לאוחז בה.

ובכן חזרה לזכות האלוהית, כפי שמבינים אותה גם חלק מחברי הממשלה. היא מסתמכת על פירוש רש“י לפתיחת התורה. „אמר רבי יצחק… מה טעם פתח בבראשית… משום שאם יאמרו אומות העולם לישראל, לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו“. כלומר שכבר בבריאת העולם אלוהים מבהיר שהארץ שייכת לו, כי הוא בראה. זה כמובן קביעה נכונה. ושנית, שאלוהים יכול לחלק אותה למי שישר בעיניו, גם זו אמת שאין להרהר אחריה. תחילה נתן אותה לכנענים, אחר כך לקחה מהכנענים, או משיבעה עמים שונים, ונתנה לעם ישראל.

למרות שההסתמכות על המדרש שמביא רש“י היא טיעון מפתה, אלא שאלייה וקוץ בה. ההיסטוריה של עם ישראל הראתה, שאלוהים יכול גם לשנות את דעתו ולהתחרט על שנתן את הארץ לעם ישראל. חזינו על בשרנו, כי מפעם לפעם עברה הארץ מידי עם פלוני לעם אלמוני וחוזר חלילה. ומי לידינו יתקע שאין במחשבתו יתברך לשנות את דעתו ולנשל את עם ישראל מארץ זו ולמוסרה לידי עם אחר?

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:

http://www.rabbi-miller.com

Kommentar verfassen