וישלח – פרשת השבוע

יעקב אבינו עומד לפגוש את עשו אחיו בדרכו עם משפחתו ועם עבדיו ומקנהו לכנען אל אביו יצחק. אבל לפני המפגש בין שני האחים מעביר יעקב את כל אשר לו במעבר יבוק והוא עצמו נשאר לבדו…

וישלח – לקט מתוך 7 שנים על פרשת השבוע

וכאן מדווחת לנו התורה:

כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ …  כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב. וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.

המקרא מספר על מפגש בין אחד מאבותינו עם מלאך אלוהים ועל המאבק שהתקיים בין השניים. אנחנו יודעים, שיעקב אבינו היה בעל כוחות עצומים, אבל בכל זאת קצת מפליא, שהמלאך לא הצליח להתגבר עליו בהיאבקות. והמלאך במקרה זה, כמו שגם מסתבר מהמשך הפרשה, היה ממש מלאך ולא רק איזה אדם שהתחפש למלאך. ובכל זאת מתעוררת כאן בעייה.

אם נבין את הסיפור כפשוטו, שהמלאך ירד מהשמים בשליחות אלוהית והתרחש מה שהתרחש. יטענו רבים שאלה סיפורי אגדה. עמים רבים המציאו אגדות ומיתוסים על אליליהם ואלוהיהם. במה אם כן יתירות ההתגלויות בתנ“ך מההתגלויות לכאורה אצל מאמינים בני הדתות האחרות? אפשר אמנם להשיב, היהודי מאמין בתורה שלו ומי שרוצה להאמין ב“ברית החדשה“ או בתורה אחרת כלשהי זה עניין שלו.

ולא כן הוא. כי האדם מחפש גם וודאות. היהודי הדתי מאמין, שהתורה אינה ממציאה סיפורי בדים. אבל הוא רוצה גם לדעת, שתורתו היא תורת אמת ושסיפורי ההתגלויות אינן בדיות.

את הפיתרון לדילמה סבוכה זו נתן הרמב“ם בספרו מורה נבוכים. גישתו עניינית, עמוקה, והיא אחד המופתים החשובים לאמונת ישראל. לפי הרמב“ם ההתגלויות שעליהן מספרת התורה, הן תופעות שלהם זכו נביאי ישראל וכן אבותינו שהשיגו את מעלת הנבואה. הם ראו בחזון דברים, שאדם רגיל אינו מסוגל לראות. ההתגלויות היו חוויות אמיתיות, למרות שלא התקיימו במציאות הפיזית. המלאך שנלחם עם יעקב לא היה מלאך במובן הפיזי, דמות מוחשית שכל אדם יכול היה לראותה ולגעת בה. אבל בחזון של יעקב זה התרחש במציאות. הדיאלוג בין השנים, והברכה שהמלאך בירך את יעקב היתה אמיתית. אף החבלה שנגרמה ליעקב תוך כדי המאבק אינה מפליאה. כידוע גם במצבים של חלום או של היפנוזה, אפשר לגרום לתחושות ולחבלות ממשיות ללא התערבות פיזית.

חוכמתו המדינית של יעקב אבינו

כידוע בורח יעקב מבית אביו מפני ניקמתו של אחיו עשו, שעמו לא נהג בהגינות יתירה. אחרי עשרים שנה בנכר, אצל החותן שלו לבן, חוזר יעקב לבית הוריו עם משפחתו הענפה, ארבע נשים ואחד עשר בנים וצאן ובקר ועבדים לרוב.

על מנת שלא להוסיף ולהעלות את חרונו של עשו, משגר אליו יעקב שליחים להודיע על שובו. בדרכם פוגשים השליחים את עשו, שכבר ידע על חזרתו של יעקב, כאשר הוא צועד לקראת מחנהו של יעקב, מלווה בגדוד של ארבע מאות איש. ידיעה מבשרת רעות. את יעקב אוחזת בהלה. הוא אומנם גבר חזק, המסוגל להתמודד אפילו עם מלאך אלוהים, אבל עימות עם חיילי עשו, כאשר עליו להגן על נשים וילדים, עלול לעלות בקורבנות רבים. יעקב בוחר על כן בדרך הפיוס והכניעה לכאורה. הוא לוקח עדר ענק של צאן ובקר וחמורים, מחלק אותו למספר עדרים קטנים ושולח אותם במרווחים לקראת עשו. על רועי העדרים הוא מצווה להגיד לעשו, שאלו מתנותיו של העבד יעקב לאדונו עשו. כך נמוגים לאיטם רגשות הנקם והטינה וכאשר שני האחים נפגשים הם בוכים ומתחבקים. התחבולה של יעקב הצליחה. הוא מנע מלחמה ממפגש בין שני מחנות עוינים, שעלול היה להסתיים בהרוגים רבים.

טענותיהם של פוליטיקאים, שישראל משפילה עצמה בעשותה ויתורים פוליטיים וכי היא חייבת להפגין כח, הם דברי להג חסרי אחריות. מעט צניעות וחוכמה דיפלומטית הם יכולים ללמוד מיעקב אבינו. המדינה מדרך הטבע חסרת רגשות, יש לה אינטרסים, ואלו חייבים להדריכה. מדינת ישראל מחזיקה באחד הצבאות החזקים בעולם ויש לה בני ברית עצומים. אין מי שמסוגל להתגרות בה ולגרום לה נזק רציני. מיותר ואף אין זה נאה למי שהוא חזק, בעל ביטחון עצמי וגאווה עצמית, להפגין יהירות. יכול הוא להרשות לעצמו מראית עין של וותרן, בדרכו לקדם את האינטרסים שלו באמצעות טקטיקות דיפלומטיות.

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:

http://www.rabbi-miller.com

Kommentar verfassen