פרשת השבוע בחוג המשפחה: משפטים

0
24

היהודים הקדימו בשנים רבות בהישגיהם בתחומים מסויימים את שאר בני המין האנושי…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: משפטים

כאשר יוון התרבותית על חכמיה, אשר הניחו את היסוד לפילוסופיה המערבית, היתה שקועה בעבודת אלילים, באמונה הילדותית שהאלים חיים בפנתיאון (מקדש האלים), ומנהלים חיי משפחה רגילים, כביכול שבט פסבדו אנושי השולט בכוחות עליונים. כאשר הרומאים האמינו שקיסר יכול על פי רצונו או על פי רצון עמו ליהפך לאל, הביאו היהודים לעולם התרבותי של אז את הידיעה המרעישה על קיומו של אל יוצר ובורא הכל, יחיד ובלתי נתפס על ידי השכל האנושי, שהיה מעולם, ובאמתחתם נשאו את תורת ישראל.

ההיכרות שעשו בזמנו עמי המערב עם היהדות ועם האמונה העברית, גרמו ללא ספק למהפכה בחשיבה האינטלקטואלית בקרב בני המעמדות העליונים. גורם משיכה לדת ישראל לא היתה האמונה באל יחיד בלבד, גם תורת ישראל, על חוקיה השונים, תרמה לכך. ידוע שרבים באצולה הרומית קיבלו עליהם את דת ישראל, על חוקי התורה.

את חוקי התורה, הנזכרים בפרשה שלנו, ניתן לחלק למספר קטגוריות.

חוקים פליליים, כדוגמת החוק האוסר גניבה ומעניש את העובר על החוק.

חוקים אזרחיים, כדוגמת התביעה האזרחית במקרה של נזקי שריפה, שנגרמו בידי אדם, כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה.

חוקים סוציאליים, כדוגמת יום המנוחה השבועי לכל העובדים (ואף לבעלי החיים), שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר.

חוקים מוסריים, כדוגמת הכלל המחייב עזרה לזולת, אפילו הזולת שנוא על האדם, כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וחדלת מעזור לו? חובתך לעזור לו.

לכל אחת מהקטגוריות הנ“ל ניתן למצוא בתורה דוגמאות לרוב. אשר לחוקים הפליליים והאזרחיים לא היה בחוקי התורה חידוש גדול בהשוואה לחוקי העמים האחרים. החוק הבבלי (חוקי המורבי מהמאה ה-18 לפנה“ס), דומה מאד לחוקי התורה.

החוקים הסוציאליים, הדואגים לאדם החלש בחברה, היוו חידוש גדול, ואם גם לא הרשימו במיוחד את העשירים בעמים, הותירו ללא ספק רושם חזק על מנהיגים בעלי גישה חברתית ואמפטיה לזולת. אבל לא פחות מכן היה בכוחם של החוקים המוסריים לעורר את דעתם של האנשים המתקדמים בחברה ולחולל בנפשם רעיונות מהפכניים.

לא שהמוסר לא היה קיים או שכללי מוסר לא היו נהוגים בעולם האלילי. באותה תקופה, בערך כמאתיים לפני הספירה ועד מאתיים לאחריה, התפרסמו ברומי וביוון ספרים רבים שהכילו אמרות חוכמה וכללי מוסר, כדוגמת ספרי החוכמה משלי וקוהלת (אפילו הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס כתב משלי חוכמה ומוסר). אבל כללי מוסר, יפים ככל שיהו, מנוסחים אף בסגנון משכנע ביותר, אינם מעוגנים בחוק ואינם מחייבים, ורשאי כל פרט לנהוג על פיהם או להתעלם מהם.

עד היום לא הגיעו התיאולוגים והפילוסופים לידי הסכמה באשר למקור המוסר: האם המוסר הינו אוסף של כללים פרי המצאה אנושית או שמקורם אלוהי. מבחינה זו היוותה תורת ישראל חידוש עצום. היא נתנה לכללי המוסר תוקף של חוק אלוהי.

ניקח לדוגמה את הכלל הנשמע פשוט ביותר: „מפני שיבה תקום“, הנחשב בימינו לכלל נימוסי. קשה לדעת אם משה רבנו עה“ש, כאשר ניסח כלל זה, חזה את העומס באוטובוסים של ימינו ולהתעלמותם של נוסעים רבים, שאינם מפנים את מקומם למי שהעמידה קשה עליו. חשוב להדגיש, שעבור היהודי המאמין, המקבל עליו עול מלכות שמיים, כלל זה הינו חוק מדאורייתא. ובאשר לחוקים אלה, אין בהם חשובים ופחות חשובים (להוציא בודדים כגון „ייהרג ובל יעבור“). מי שקם לזקן באוטובוס, אינו טוב ומיטיב ואינו ראוי להכרה או אף לתודה. הוא מקיים פשוטו כמשמעו מצווה שקיבל משה בסיני.

תנועת הנאורות, שתחילתה באמצע המאה ה-18, הביאה עימה רוח חדשה לעולם, ורוב עמי העולם המערבי נפתחו להלכי מחשבה ליברליים. היהודים המשיכו להאמין ביחודיות של תורתם. גם כאשר קמה מדינת היהודים, האמינו ציונים רבים, כמו למשל בן גוריון, שישראל תהיה אור לגויים. הם האמינו שמציון יצאו מסרים של תבונה ואנושיות, ערכים אנושיים בעלי תוקף כללי אשר יפְרו את ההגות בהילכות מוסר. במקום זאת עינינו הרואות, שבינתיים אנחנו מייצאים לעולם היי-טק, כלי נשק ותחמושת, סטארט-אפ ואולי גם עגבניות ותפוזים. אבל ערכים?

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:

http://www.rabbi-miller.com