Paraschat haSchawua: Schlach lecha

0
21

פרשת המרגלים היא אחד המאורעות החמורים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. לא רק שבעיקבות התלונות והמרי של בני ישראל נענשו הללו לנדוד ארבעים שנה במדבר, עד למותו של כל דור היוצאים ממצריים, לא רק שאלוהים הרג עשרה מבין שנים עשר מנשיאי ישראל שהשתתפו בפעולת הריגול, אלוהים רצה והתכונן במפורש להשמיד את כל העם ולהותיר רק את משה רבנו בחיים…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: שלח לך

אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ (אשמיד אותו) וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם (במדבר יד, יב), מכריז אלוהים בדברו עם משה. משה מצליח להשכיח את זעמו של האל והסיפור ידוע וזה גם לא עניינו כאן. עניינו כאן הוא השאלה שנישאלה לי, מי היה צריך את כל זה. בשביל מה בכלל נעשה כל התרגיל הזה עם המרגלים, בשביל מה נשלחו המרגלים? אלוהים הוציא את עם ישראל ממצריים באותות ובמופתים, עשה לו ניסים עוד ועוד בדרכו למדבר והבטיח להכניסו לארץ כנען. עם גדול ורב עם צבא עצום היה יכול בעזרת אלוהים לשטוף את כל העממים שישבו בארץ ולהתנחל בלי בעיות. פתאום נתקע לנו עניין המרגלים עם כל ההשלכות הנוראיות הקשורות לכך. האמת, שנימוק זה נראה לי סביר ושאלתי עצמי אותה שאלה.

התשובה לכך נמצאת בפסוק הראשון של הפרשה:

וַיְדַבֵּר יְהוָ“ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

אלוהים אומר למשה בפירוש לשלוח את המרגלים. זה ציווי חד-משמעי. במילים אחרות: אלוהים אומר בלשוננו היום בערך כך, תראו חבר’ה, עד עכשיו עשיתי לכם ניסים והבאתי אתכם עד לכאן. מכאן ואילך אתם עומדים ברשות עצמכם וחייבים לדאוג לבד לעתידכם. תעשו מה שתעשו, תנהגו כפי שתנהגו, אני לא אחראי יותר לעתידכם. ואל תצפו ממני שאשלח לכם גדודי פרשים רכובים על סוסים שיעזרו לכם. לכן רצוי שתבדקו תחילה את השטח לפני שאתם מתנחלים.

זה פירוש הפשט של הכתוב על פי הבנתי. אבל לא רק זאת. בהמשך האירועים מתכוון אלוהים להשמיד את העם (אם גם נעתר לבסוף למשה וויתר על ההכחדה), אולי ניתן להבין מכאן, כי לאלוהים עצמו לא היה כל עניין אישי לרצות שעם ישראל יעלה לכנען. אומנם היו ההבטחות לאבותינו ולעם עצמו, היתה הברית (אותה הפרו בני ישראל), היה מתן תורה, שזה אולי עיקר ההיסטוריה של העם הזה בכלל, אבל עניין אישי של אלוהים? משה קיבל תורה מסיני, ומתן תורה היה ללא ספק העניין החשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל ועצם תפקידו של עם ישראל בהיסטוריה. ואם עם ישראל לא היה מסוגל בעיני אלוהים למלא את תפקידו ההיסטורי, להפוך את תורת אלוהים לתורת חיים, לא היה מבחינת אלוהים כל צורך בעם הזה. את הייעוד הגדול, לתת לאנושות את התורה, היה משאיר בידי משה. את משה אלוהים רצה על כל פנים להשאיר בחיים והבטיח לעשותו לגוי גדול. כלומר שמבחינה זו לגבי אלוהים לא היתה סיבה להמשך קיומו של עם ישראל.

נקודת מבט נוספת: ייתכן שכל סיפור המרגלים התחולל בגלל רצונו של אלוהים לנסות את העם. זו יכולה להיות השערה בלבד, כי איך אפשר לדעת מה היה רצונו של אלוהים? אם בכלל אנחנו מסוגלים להבין את רצונו ואת דרכיו. מה שברא ברא ומה שהקים הקים והותיר אותנו לנפשנו והותיר לנו את חופש הבחירה לנהוג כרצוננו. ואת תוצאות מעשינו, בין לטוב בין לרע, אנחנו חייבים לשאת בעצמנו. בשום אופן אנחנו לא יכולים לטעון, שהוא מצפה מאיתנו לנהוג כך או אחרת. כי אם נייחס לו ציפיות לגבינו, אנחנו שוללים את חופש הבחירה מעצמנו. הוא לא מצפה לדבר ואם לדבר בלשון ההמון הייתי אומר, שגם לו איכפת לו מאיתנו. פעם אחת רצה כבר להשמידנו כליל, ואם משה רבנו לא היה לנו למליץ יושר, לא היה קיים יותר עם ישראל. כנראה שהיה קיים עם מיוצאי חלציו של משה ושל נשותיו ציפורה והאישה הכושית. ייתכן שהיינו (כלומר לא אנחנו אלא צאצאיו של משה) תערובת של בני-שם ושל בני אתיופיה, במידה והיינו שורדים שלושת אלפי שנים.

ועוד השערה נוספת: ייתכן שמטרתו של אלוהים היתה להפיץ את התורה בעזרתו של עם ישראל או של משה רבנו. משימה זו אכן צלחה. ייתכן שמבחינתו של אלוהים הסתיים העניין שלו בבני אנוש. לך תדע! אני אינני יודע!

שבת שלום

לעיון בכל פרשות השבוע של ד”ר מילר:
http://www.rabbi-miller.com