אישיות מרשימה ביותר בתורה ושלא מבני ישראל, הוא יתרו שעל שמו נקראה פרשה שלמה ואני מתפלא שטרם חובר עליו רומן היסטורי. כנראה שעוד יבוא…
פרשת השבוע בחוג המשפחה: יתרו – משפטים
קודם כל חייבים לציין את אומץ ליבו הנדיר. הוא כהן באחד משבטי מדיין שהיו בדומה לבני ישראל בתחילת דרכם, שבטים נוודים. מדיין זו היתה באיזו עקבה-דרום ירדן-סיני. יום אחד מופיע אצלו גברתן זר, עברי, שמדבר מצרית, ושנרדף על ידי ממלכת מצרים הגדולה בשל רצח. זה לא פשוט לקחת רוצח כזה הביתה, מבלי לחשוש לידה הארוכה של משטרת מצרים. לבסוף הוא נותן לו את בתו צפורה לאישה.
אחר כך אנחנשו שומעים, שכעבור שנים מגיעה השמועה אל יתרו, שמשה עם שבטי ישראל נסו ממצרים ומסתובבים במדבר. הוא לוקח את צפורה, אשתו של משה ואת שני ילדיה ומביא אותם אל מחנה ישראל. בנוסף לאומץ לבו הנדיר, מצטיין יתרו בחוכמה רבה. הוא מסביר למשה איך מקיימים סדרי שלטון ומינהל, על מנת שהעסק, כלומר הניהול של עם רב, יתנהל בסדר מסויים ולא יהיה בלגן כמו אצל בדווים.
האמת שקטע זה לא כל כך ברור לי. אנחנו יודעים, שמשה גדל בבית המלכות המצרי עד להיותו מבוגר. אין כל ספק שהוא הכיר את הממלכה ואת הסדר המשטרתי, המינהלי, השיפוטי והצבאי שנהוג היה שם. למה הוא היה זקוק לעצתו של יתרו? אבל נעזוב תעלומה זו ונניח למקובלים ולממציאי הסיפורים להציע הסבר. מכל מקום מה שברור, שבעיני חכמינו הוא היה אדם חשוב ובמידרשים מהללים אותו. ובמקום מסויים קראתי, כי לפי התפיסה הרווחת נתגייר יתרו. דעה זו לא הניחה לי, היא עוררה אצלי מספר שאלות, אותם אני רוצה לחלוק עם קוראי.
קודם כל מה פירוש נתגייר. מי שקרא את התנ“ך יודע, כי מושג הגיור לא היה קיים בעם ישראל עד כמעת לתקופת התלמוד. מלכי יהודה וישראל נהגו לקחת להם נשים נוכריות ואלה אפילו המשיכו, במקרים מסויימים, לעבוד את אליליהם. רק מלכי החשמונאים, כאלף שנים אחרי משה ויתרו, התחילו לתת דעתם על כך. אז נגיד שאין הכוונה „לגיור על פי ההלכה“, אלא נגיד שחכמינו התכוונו לומר, שיתרו הצטרף לעם ישראל. אנחנו יודעים על מקרים כאלה בתנ“ך, וזה טוב שזה היה כך. למשל רות המואביה שממנה יצא דוד המלך. היא הצטרפה לעם ישראל ואף אחד לא שאל אותה אם היא מקיימת „קלה כחמורה“. היא הצטרפה בכל ליבה לעם היהודי וזה הספיק בהחלט להקים שושלת מפוארת שממנה עתיד לצאת המשיח.
באשר ליתרו, אני מבין שחכמים רבים רצו פשוט לנכס אותו לעם ישראל. אדם חיובי כזה מן הראוי שלא יהיה גוי. בסדר. אבל אין כל רמז לכך, שהוא ביקש להצטרף לעם ישראל או להמיר את תפקידו ככהן מדיין ולשמש כהן לאלוהי ישראל. אם כי יש בכל זאת רמז כאן בפרשה שלנו: וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יהו“ה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם … עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-גָדוֹל יהו“ה מִכָּל-הָאֱלֹהִים. יפה, אבל לדעתי אין זה מספק. יתרו מכיר אמנם שה‘ אלוהי ישראל הוא הגדול מכל האלוהים, אבל לפי פסוק זה קיימים עוד אלוהים אחרים, כלומר שזה כבר מתחיל להיות סיפור אלילי שאין כאן המקום לפתח אותו.
מחשבה שנייה: אם חכמינו מקבלים את יתרו בזרועות פתחות לחיקה של יהדות ואם מלכינו הצדיקים העשירו את עמנו בזרים רבים לטובתה של ההיסטוריה היהודית, מדוע ממשיכי דרכם של מנהיגי הדת מערימים קשיים גדולים ביותר למי שרוצה בלב שלם להצטרף לעם ישראל. האם יהודי טוב הוא רק מי שמקיים תרי“ג מצוות? האם חייבים לבדוק בציציות ובכל ציצית בפני עצמה? האם אלו שמחליטים על כך מיהו מספיק טוב על מנת להצטרף לעם ישראל, הביטו פעם בראי? ואם הביטו, האם ראו שם פנים של צאצא של שבטי העברים הנוודים בני אברהם יצחק ויעקב? האם כל אלה „הצדיקים“ השולטים בדת היהודית אינם שולטים מכח מוצאם כבני תערובת של צאצאי יעקב ועמים אחרים?
שבת שלום
