אחד הנושאים החשובים בהגות היהודית הדתית הוא שמו של השם-יתברך. מאז ומתמיד נתנו חכמי ישראל דעתם על עניין זה ועדיין ממשיכים לדון בו. ואף אני שואל את עצמי: מה שמו של השם ולמה זה מעניין אותנו? מי בכלל רוצה לדעת את שמו של הקב“ה? …
פרשת השבוע בחוג המשפחה: שמות – וארא
על שתי שאלות אלה, אנחנו מוצאים תשובה ברורה בפרשות שלפנינו:
יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם. יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. טו וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יהו“ה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר (שמות ג).
קודם כל מגלה לנו הכתוב, שמשה לא ידע את שמו של אלוהים (אחרת לא היה שואל). וידוע לנו שגם אברהם לא ידע את שמו של אלוהים, כי אלוהים אומר למשה בפירוש:
ג וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יהו“ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם (שמות ו).
אברהם גילה את אלוהים בעצמו, בכח שיכלו ותבונתו. זה מה שאומר הרמב“ם וכן שאר חכמי ישראל. כלומר שכאשר ניגלה אלוהים לראשונה אל אברהם ואמר לו „לך לך“, אברהם כבר הכיר בו. וגם באשר למשה אומרים החכמים שהוא הכיר את אלוהים לפני שניגלה אליו בסנה, וגם זה מסתבר מהגיון הכתובים. אז למה שואל משה את אלוהים לשמו? כי הוא חייב להסביר לבני ישראל מי שלח אותו. באותם ימים עתיקים עבדו העמים אלוהים רבים. גם למצרים, שביניהם חיו בני ישראל, היו אלים רבים ולכל אחד היה שם. לכן הגיוני שבני ישראל ישאלו את משה לשמו של אותו אלוהים שרוצה להוציאם ממצרים.
על שאלתו של משה יש לאלוהים שלוש תשובות: קודם כל הוא אומר למשה את שמו, היינו „אהיה אשר אהיה“. אח“כ הוא אומר לו להגיד לבני ישראל „אהיה“ שלחני. השם הזה מצביע על כך, שאלוהים זה יהיה תמיד ושאין לו סוף. אבל מאחר שלא כל אחד מבני ישראל יוכל לרדת לסוף דעתו של משה ושל שם מוזר זה, מאחר ששם זה הוא קצת מופשט, אומר אלוהים בנוסף למשה, שיסביר לבני ישראל שזה האלוהים של אבותיהם אברהם יצחק ויעקב.
זאת אומרת שלמשה עצמו לא היה חשוב לדעת את שם האלוהים, כמו שגם לאברהם זה לא היה חשוב, ואלה שני גדולי המאמינים של עם ישראל. אז למי זה כן היה חשוב? זה היה חשוב לאלה שלא הבינו, וגם היום יש כאלה שאינם מבינים, שלאלוהים אין גוף ולא דמות הגוף, כלומר שאין באלוהים שום דבר שיכול לדמיין השכל האנושי. כמו כן היה הכהן הגדול צריך לדעת איך להגות את שם האלוהים, כאשר היה נכנס פעם בשנה לקודש הקודשים שבבית המקדש. אבל מאז שחרב בית המקדש אין איש יודע איך היה הכהן הגודל מבטא את שמו-יתברך ואם בכלל (לא נראה לי שמישהו היה הולך איתו ומעיד עליו שהוא היה בסדר).
למי עוד חשוב לדעת את שם האלוהים? אגדה ידועה מספרת על המהר“ל מפראג שיצר גולם, היינו יצור חי בעזרת השם המפורש, כלומר באמצעות שמו של אלוהים. ומאז מאות שנים רבות ישנם מיסטיקנים, אנשי קבלה שמאמינים, שבאמצעות שמו של אלוהים אפשר לחולל ניסים והם מחפשים אחר שם זה, כמובן בין יתר הדברים שהם מחפשים. ונראה לי שכל אלה האנשים נותרו ברמתם האינטלקטואלית כמו בני ישראל בעת צאתם ממצרים.
כי השאלה היא, האם בכלל יש לאלוהים שם? האם מה שאלוהים אמר למשה לא היה יותר מאשר לסבר את האוזן לבני תקופתו. כי זאת לדעת:
רק מי שרוצה להבדיל עצמו מאחרים זקוק לשם או תואר מזהה. מאחר שאלוהים הוא אחד יחיד ואין שני לו, אין גם צורך להבדילו מאחרים, או לזהות אותו. הוא היה לפני שנוצר האדם והוא יהיה אחרי שייכלה האדם. ואחד הנביאים המאוחרים, זכריה (פרק יד) אומר בפירוש:
ט וְהָיָה יהו“ה לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו“ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. כלומר כאשר כולם יכירו בעובדה שיש רק אלוהים אחד, יהיה שמו אחד. לא יהיה צורך לזהותו בשם, כי כל אדם ידע ש“האחד“ הוא השם יתברך.
שבת שלום
