Paraschat haSchawua: baMidbar

0
28

…חומש במדבר, פרק א – פרק ד, כ

פרשת השבוע בחוג המשפחה: במדבר – תשע“א

לימדו אותנו, שכל משפט ואפילו כל מילה בתורה חשובים. ובאמת אם מנסים להבין, איזה מסרים כלל-אנושיים – לאו דווקא דתיים – באים לידי ביטוי בטקסט הפשוט, מש שנקרא פשוטו של מיקרא, ניתן לדלות מהתורה חוכמת חיים שמתאימה למציאות שלנו. אבל רבים מחכמינו ז“ל דלו גם מבין השורות דברי מוסר השכל וחוכמת חיים. ואכן בצדק אומר מחבר ספר משלי

כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (משלי ד, ב).

מאחר שהפרשה שלנו עוסקת בעיקר בנושאים יבשים, כמו רשימות סטטיסטיות על מניין בני ישראל ואירגון השבטים, נתנו חכמינו דעתם על מסרים נחבאים בתורה. בעל-הטורים, שחי לפני כשבע מאות שנה, מצא פנינה מעניינת.

בפרשה שלנו מופיעה המילה „הפקד“ –

וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת-הַלְוִיִּם עַל-מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל-כֵּלָיו וְעַל כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ  (פרק א, נ).

מדובר על כך, שהלויים מופקדים על המישכן ומבחינה זו יש להם תפקיד רשמי חשוב, שמקנה להם גם כוח וגם שררה.

והנה מילה זו מופיעה רק פעם אחת נוספת בתנ“ך –

הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע  וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל-יְמִינו (תהילים קט, ו).

מחבר ספר תהילים מתלונן על האנשים המתנכלים לו ומבקש להפקיד על אויבו רשע גדול יותר מאלה שממררים לו את החיים.

בעל-הטורים כשהוא מעמיד את שני הפסוקים זה לצד זה ומשווה את ההקשר שבו נאמר הפועל הפקד בשני הקשרים שונים, שואב מהם רעיון אחד. בפסוק הראשון מפקידים תפקיד על עובד ציבור, בפסוק השני מפקידים תפקיד על רשע. כלומר כאן נוצר הקשר רעיוני בין משרת הציבור לבין הרשע. דהיינו: כאשר מפקידים על מישהו תפקיד רישמי ונותנים לו כוח שילטוני, הוא חייב להיות רשע. כלומר כל מי שהוא מפקד, כנראה שהוא גם רשע. ואפילו הלויים, שתפקידם הוא לשרת בקודש, לדעת בעל-הטורים אינם מחוסנים מלהיהפך לרשעים. המסקנה: אנשים שמקבלים תפקיד שילטוני בהכרח הופכים לרשעים. למסקנה זו מגיעים לא רק מלימוד התנ“ך, אלא היא נובעת מהמציאות שבה אנחנו חיים וגם מהמציאות שבה חי בעל-הטורים. לימוד התנ“ך רק מאשר לנו, שתנאי המציאות כבר מאז ומתמיד נשאו איתם את הסכנה של רישעות בעלי השררה, היינו של שחיתות שילטונית. וגם חז“ל בפרקי אבות כבר הזהירו מפני השילטון:

„הוו זהירין ברשות – שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן,  נראין כאוהבין בשעת הנאתן, ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו“ (אבות ב, ג). במילים פשוטות: צריך להיזהר מאנשי השילטון. כשהם זקוקים לך, הם ילקקו לך. אבל במידה ואתה נזקק לעזרתם, הם יזרקו אותך לכלבים.

ניתן היה לחשוב, שבעידן הדמוקרטיה, כאשר העומדים במרכזי השילטון נבחרים בבחירות כלליות וחופשיות, בעלי השררה יתנהגו בסדר ולא יהיו רשעים. אבל המציאות חזקה יותר. והיה מי שאמר „מטבעו של כל שלטון שהוא משחית את האדם, ושלטון אבסולוטי משחית את האדם באופן אבסולוטי“.

אבל יש לי הרושם, שלפעמים אפילו שלטון לא אבסולוטי משחית באופן אבסולוטי.

שבת שלום