- haGalil - http://www.hagalil.com -

מטריד: חילול של ערכים יהודיים

ישנם הרבה דברים מטרידים בעובדה כי כמה עשרות רבנים נושאי משרות בישראל הצטרפו ליוזמתו של הרב שמואל אליהו מצפת למנוע מיהודים למכור או להשכיר את בתיהם ללא יהודים בישראל.

מאת דויד רוזן

חילול מטריד של ערכים יהודיים

ירושלים – אליהו טוען שיש בידיו „עדויות“ כי כוחות איסלמיסטים מספקים לערבים כסף לרכישת נכסים על מנת לקדם השתלטות ערבית דמוגרפית על המדינה, ומסתבר כי כמה מעמיתיו השתכנעו כי אכן מדובר באיום ממשי.

נחמה פרוטה היא הידיעה כי רוב הרבנים אליהם פנה אליהו סירבו לתמוך ביוזמה, כי הרבנים הראשים התנערו ממנה, וכי רבנים מכובדים רבים הוקיעוה בפומבי.

עם זאת, העובדה כי נמצאו כמה עשרות רבנים שהיו מוכנים לצרף את שמם למכתב המביש, איננה מוכיחה רק את מידת שליטתם של הפחד והפרנויה בחלקים מן האוכלוסייה, אלא אף משקפת את הנטייה המדאיגה לצרות האופקים המאפיינת את הרבנות בשנים האחרונות.

ואכן, הטיעון ההלכתי בקריאתו של אליהו מייצג לא רק נבזות, אלא גם פרשנות צרת אופק של ההלכה, העומדת בסתירה מוחלטת לפרשנות המוארת של רבנים ראשיים מן העבר.
טיעוניו של אליהו נשענים על הגדרתם של מוסלמים ונוצרים כעובדי אלילים, כמו גם כאיום קולקטיבי. עם זאת, הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק, פסק באופן חד משמעי, על בסיס עמדתו של הרב המזהיר מימי הביניים, רבי מנחם המאירי, שדחה את הכללתם של הנוצרים והמוסלמים בקטגוריה של עובדי אלילים, כי ההלכה דורשת מממשל יהודי להעניק זכויות אזרחיות שוות לאזרחיו הלא-יהודיים. יורשו, הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג, חזר על הפסיקה.
בקיץ של 1939, לאחר שלוש שנים אלימות שבמהלכן נהרגו מאות יהודים במעשי טרור, קראו כמה קיצוניים יהודיים, ואף הוציאו לפועל, פעולות נקמה אלימות. הרב הספרדי הראשי בתקופת המנדט הבריטי, בן-ציון עוזיאל, והרב האשכנזי הראשי של תל אביב, משה עמיאל, הוציאו פסיקות נחרצות שזכו לתפוצה רחבה, המגנות מעשים ורעיונות שכאלו, והדגישו כי היהדות דוחה מכל וכל הטלת אחריות על חפים מפשע – במיוחד על קהילות שלמות – בגלל מעשיהם של כמה אשמים.
הרב האשכנזי השלישי של מדינת ישראל, איסר יהודה אונטרמן, פרסם הודעה מלומדת על מנת להדגיש כי הוראת ההלכה-יהודית של „דרכי שלום“, הדורשת לנהוג בלא-יהודים על פי הסטנדרטים המוסריים הגבוהים ביותר, איננה „מנגנון הגנתי“, אלא משקפת את השאיפות המוסריות הגבוהות ביותר של היהדות.
עם זאת, נראה שכיום,רבנים רבים במקרה הטוב, אינם מודעים לעמדות ופסיקות הלכתיות אלו. במקרה הרע, הם משקפים תפיסת עולם צרה, המייצגת נסיגה להשקפת עולם של ימי הביניים המסוגלת לראות רק את העוינות סביבה.

בעוד שמנהיגים ישראליים הוקיעו את השתדלנות הגזענית, עדין לא ננקטו צעדים חוקיים נגד הרבנים, שמרביתם נושאים משרות אזרחיות, ועל כן עצם מעורבותם ביוזמה שכזו מהווה הפרה של תנאי העסקתם. ואכן ניכר היסוסן של רשויות החוק בישראל להעמיד לדין את מי שיוצא בהצהרות גזעניות, כשאלו נשמעות ממחוזותיהם של רבנים. אף על פי כן, המקרה עורר סערה בקרב האוכלוסייה הציבור. רבנים רבים שעדיין נאמנים לערכים המוסריים הנעלים של מורשתנו, יצאו בדרישה ללחוץ על פרקליט המדינה לנקוט באמצעים החוקיים הנדרשים כנגד הרבנים החתומים על אותה קריאה. כתוצאה מכך בודק כעת פרקליט המדינה את האפשרות לתגובה משפטית.

תגובה אזרחית שכזו מייצגת את הקול האותנטי של המוסר היהודי. היא משתלבת בעמדות שצוינו לעיל, של מזהירות דמויות מפתח בהיסטוריה המוקדמת של מדינת ישראל. רבי אליהו וחבריו מייצגים לא רק נסיגה הלכתית וכניעה לטרור, הם גם אשמים בלא פחות מחילול השם, ובביזיון המורשת היהודית.

הרב דויד רוזן הינו מנהל בינלאומי ליחסים בין-דתיים בוועד היהודי-אמריקני ויועץ בתחום הבין-דתי ברבנות הראשית בישראל. כתבה זו מופצת על ידי שירות החדשות של קומון גראונד (CGNews) ברשות ג’רוזלם פוסט והכותב.