- haGalil - http://www.hagalil.com -

Paraschath haSchawu’a: Schoftim

מה אנחנו חושבים, כשאנחנו רואים בכתבת טלויזיה קוסם בשבט אפריקני מנסה לרפא מי מחברי השבט, שסובל ממחלה כלשהי. כל אחד מוזמן להשיב בעצמו על השאלה. אני כשלעצמי חושב על החולה המסכן, שאם הוא יתאושש ויחלים, יהיה לו מזל גדול, ואם לא אז הוא אכל אותה…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: שופטים

מכל מקום הקוסם לא יאכל אותה. ולמה? כי לפעמים הוא גם מצליח בעזרת תעלולי הכישופים שלו. וזה פשוט מאד. הרפואה והפסיכולוגיה המודרניים כבר גילו מזמן, שיש מחלות פסיכו-סומטיות שמקורם בעיקר במצב הנפשי של החולה, ובמקרים כאלה באמצעות הסוגסטיה, היינו ההשפעה הפסיכולוגית על החולה, הוא מצליח להתאושש ולהחלים. אם המחלה באמת רצינית, אז החולה אכל אותה אבל השבט ימשיך להאמין בקוסם שלו.
עכשיו נעביר את המבט מהטלויזיה לראי ונסתכל במראה הניבט אלינו משם. גם אצלנו, ובכלל בחברה המערבית, יש רבים המאמינים בכוחות על-טבעיים, שהאדם יכול להשתמש בהם ולנצלם לטובתו. כגון האמונה בכשפים, שדים, מופתים, לחשים, קמעות, סגולות שונות, רוחות-מתים, אסטרולוגיה ועוד ועוד.
התורה אסרה את הדברים האלה מכל וכל. בפרשה שלנו כתוב מפורש:
לֹא-יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים.
התורה לא מתייחסת לאמונות טפלות אלה בלסחנות. היא משווה אותם אפילו לקורבנות אדם, שזו עבירה חמורה ביותר. ולמה כל כך? לדעתי יש כאן מומנט חשוב של עבודה זרה, היינו עבודת אלילים. כי אם אנחנו מאמינים בכוחות על טבעיים, אנחנו מאמינים שניתן לשנות את סדרי בראשית שקבע הקב“ה, להשפיע על מהלך העולם באמצעים שהם מחוץ לטבע, באמצעים שלא בורא העולם אחראי להם. יש כאן קונקורנציה, תחרות עם אלוהים, שרק הוא הקובע בעולם. כאילו קיים עוד כוח נוסף, מקביל או ליד האלוהים.
אני מודע לכך, שלא כל חכמי ישראל ראו את העניין באור זה. גם בגמרא וגם מחכמי ישראל המאוחרים, היו די רבים שהאמינו באמונות טפלות. אני יכול להבין לרוחם, כי הם ראו דברים שלא ידעו להסביר לעצמם. הביקורת המדעית עוד לא היתה מפותחת כמו היום והם נטו לייחס לתופעות שלא ניתן להסבירן, כוחות על-טבעיים.
הרמב“ם, גדול ההוגים והפוסקים ביהדות, משווה את האמונות הטפלות לעבודת אלילים ממש. אבל מעניין שבתור רופא הוא הבין, שבמקרים חריגים, אפשר להתיר את השימוש באמצעי ריפוי לא-טבעיים, כאשר החולה מאוד רוצה בזה. כי הוא הבין את המומנט הפסיכולוגי.
אבל גם אחרי הרמב“ם עוד היו הרבה מחכמי ישראל הגדולים, שהאמינו בהבלים של כוחות על-טבעיים. אם כי אני חייב להדגיש, שהם לא ניסו ללכת נגד צו התורה ולהתיר את השימוש באמונות טפלות. כלומר מצד אחד האמינו בהבלים אבל לא התירו אותם.
לכן אין זה אולי מפליא כל כך, אם אנחנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת, הולכת וגדלה של אנשים במדינת ישראל, שתולים את תקוותם באמונות טפלות, ושל רבים אחרים, ביניהם גם רבנים, ואפילו כאלה שנקראים צדיקים רחמנא ליצלן, שמנצלים את האמונות הטפלות של ההמון הנבער על מנת להרבות עושר והשפעה.
אבל יש דבר אחד שאכן כן מפליא אותי ואפילו פוגע בי, מאחר שזה מהווה עלבון לאבותי ואבות אבותי שהאמינו באלוהי ישראל. במשך שנים רבות אני שומע מדי יום ששי לפני הצהריים ברדיו הממלכתי של מדינת ישראל ניתוח של מחצית השעה (ואולי אף יותר), של איזו גברת אסטרולוגית, על מה שצפתה בכוכבים בעניין העתיד שמצפה לכל אדם בהתאם ליום הולדתו.
אני מסוגל להבין ואף לקבל, שבתחנת השידור הממלכתית עובדים אנשים, שמאמינים בעצמם בהבלים ודברי איוולת אלה (כדברי הרמב“ם), או שהם חושבים, שמאחר שיש לכך דרישה בשוק, הם חייבים לבוא לקראת ההמונים הנבערים.
אבל אני לא מסוגל להבין, איך זה שבממסד הדתי, שיש לו השפעה חזקה על המערכת הפוליטים, לא נמצאים רבנים אמיצים שיקבלו על עצמם את המשימה, לנסות למנוע את הפצת האסטרולוגיה, האיצטגנינות, שהיא עבודת כוכבים ומזלות (עכו“ם), במדינת היהודים.
מישהו יכול להבין את זה?
שבת שלום

WEITERE PARASCHOTH