Paraschat haSchawua: Reeh

אחד העניינים הכביכול שוליים בו מדובר בפרשה זו (וכן בפרשה הבאה) הוא עניין הנביא, היינו ההבחנה הין נביא אמת ונביא שקר…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: ראה

מקובל עלינו, כי מאז שחרב בית המקדש נסתלקה נבואה מישראל. אלא שבמשך הדורות מאז קמו לעם ישראל נביאים רבים, שהיו כולם נביאי שקר והיו מארה ואסון לעם ישראל. גם בימינו אלה מצויים בקירבנו נביאי שקר לרוב, גם אם לא באותו מובן כפי שהנביא מוגדר בתורה.

הנביאים המתהלכים היום בינינו טוענים כל אחד לאמיתות נבואתו בהתאם לאידיאולוגיה שלו ולהשקפת עולמו. ולעומת זאת כל אידיאולוגיה אחרת הסותרת את השקפתו נחשבת בעיניו לנבואת שקר.

הבעייה יותר מסובכת ממה שנראה ממבט ראשון. אנו עדים בעת החדשה להופעתם של דמגוגים על במת ההיסטוריה, שהופיעו כביכול כנביאים ומושיעים והצליחו בחלקת לשונם ובערמומיותם לשלהם המונים נבערים ואפילו אנשים משכילים עד שהעם נהר אחריהם, וכאשר זכו אותם רשעים להגיע לשילטון, הפכו עריצים ואכזרים וגרמו לאסונות גדולים לעמיהם וגם לעם ישראל.

אף חברה אינה מחוסנת מטבע ברייתה נגד לשונם החלקלקה של פוליטיקאים חסרי מעצורים. רבים וגם טובים נפלו כבר בפח הבטחות שיקריות, ונשאלת השאלה איך לדעת להבחין בין נביא שקר לנביא אמת.

התורה מנסה לעזור לנו במובן זה. כתוב שם (דברים, י“ח):

כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא. כא וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה. כב אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ.

כלומר המבחן הוא מבחן התוצאה. נתקיימה הנבואה, כלומר החזון העתידי המצופה, סימן שהנביא דיבר בשם השם. מאחר שכיום וגם אז לא ניתן היה תמיד לחכות לסוף המבחן, ניתן להבין מכך שהתורה מסרה את העניין לשיקול דעתה של החברה הנבונה. היא סמכה מבחינה זו על האדם המאמין והישר שידע להבחין בין אמת ושקר. ייתכן שקריטריונים חשובים אלה התאימו לזמנם. הם לצערנו אינם עומדים במבחן זמננו.

מבחן חשוב ניתן למצוא אצל ירמיהו הנביא, שהיו לו מריבות עם נביאי השקר. בפרק כ“ג הוא מסביר מה דעתו של אלוהים על נביאי השקר:

לֹא-שָׁלַחְתִּי אֶת-הַנְּבִאִים וְהֵם רָצוּ לֹא-דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְהֵם נִבָּאוּ. וְאִם-עָמְדוּ בְּסוֹדִי וְיַשְׁמִעוּ דְבָרַי אֶת-עַמִּי וִישִׁבוּם מִדַּרְכָּם הָרָע וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם.

כלומר שהמבחן הוא התנהגותו המוסרית של הנביא. נביא אמת חייב להטיף לעם ללכת בדרך הישר, חייב לדאוג לכך שהעם ילך בדרך הטובה, ואם לא עשה זאת, חזקה עליו שהוא נביא שקר.

את המילה נביא אנחנו חייבים פשוט להחליף בימינו במילה פוליטיקאי. ואז נגלה שאין חדש תחת השמש. כמו שבתקופתו ולדידו של ירמיהו מבחן ההתנהגות המוסרית היה אחד המבחנים החשובים להבדיל בין נביא אמת לנביא שקר, המבחן הזה תקף גם לימינו ולעמנו.

כמובן שייתכנו עוד מבחנים נוספים ואולי לא פחות טובים, אבל על כך ייתן כל אחד בנפרד את דעתו.

שבת שלום