Paraschat haSchawua: Behar – Bechukotai

0
30

החוקים, בהם משופעות פרשות אלה, לא ממש מעניינים כרגע. גם התוכחה, האיומים הקשים, הם כרגע לא בראש מעיינינו. אבל בסוף התוכחה מופיעים מספר פסוקי פיוס ונחמה, שיש בהם משהו אקטואלי:
פרק כו, מב וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. מג… מד וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם. מה וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים …

פרשת השבוע בחוג המשפחה: בהר-בחקתי

חמש פעמים מופיע כאן שם-העצם „ברית“ וארבע פעמים הפועל „זכר“. על סמך ההבטחה הזו השתרש במסורת היהודית המושג „זכות אבות“.

מה זה אומר? זה אומר שגם אם עם ישראל בעיקבות חטאיו יסבול רדיפות, גלות ואף פעולות השמדה, בסופו של דבר זה לא יביא לכליון, לחיסולו המוחלט של העם, וזאת בזכות אבותינו שהיו צדיקים, והקב“ה מחשיב את זה לנו לטובה.

יפה? יפה מאד! זה כמו תעודת ביטוח. מה יכול כבר לקרוא? העם (בכללותו, לא כל פרט מבני העם) יחטא, יתנהג כמו פרא אדם, ירמה, יעשוק, ישתולל, ירביץ על ימין ועל שמאל ומי יודע מה עוד (אתם רק צריכים לפתוח בבוקר את העיתון, וכבר תיראו בעצמכם על איזה חטאים מדובר), בסוף תציל אותו זכות אבותיו הצדיקים.

בעיקבות גישה זו או מנטליות זו, השתרש בארץ המושג „עברנו את פרעה…“. כלומר שלא צריך לדאוג במיוחד, „יהיה בסדר“, כמו שעברנו את גלות מצריים האיומה, נעבור גם את זה (כלומר את הבעייה העכשיווית). האומנם? לאו דווקא!

חכמינו עליהם השלום, כבר מתקופת המישנה והגמרא (לפחות ברובם הגדול), הבינו שזה לא כך. אי אפשר לעשות את הרע ולהסתמך על זכות האבות. לדבריהם זכות האבות כבר פסקה לפני כאלפיים שנה. אין זכות אבות שקיימת לעד. מי שרוצה ליהנות מזכויות, חייב לקנות אותם לעצמו. במילים אחרות: תתנהגו בסדר, תהיו הגונים, תקיימו את צווי המוסר שבתורה (כמובן שגם קיום מצוות תפילה ומיצוות טקסיות אחרות אינו מזיק), תוכלו לטעון לזכויות.

יש כמובן כחמולוגים, וגם בעבר היו כאלה, שטוענים: אלהים לא מפר ברית, והברית קיימת, ככתוב למעלה. על זה כבר השיבו חז“ל: זה נכון! הקב“ה אינו מפר בריתות. אבל ברית זה הסכם, ולהסכם יש שני פרטנרים ואם צד אחד מפר את ההסכם, כלמור שאם בני ישראל לא שומרים על תנאי ההסכם, ההסכם הופר על ידם, ואז המחוייבות של הקב“ה אינה קיימת עוד.

אפשר להבין את המושג „זכות אבות“ גם באופן אחר, כמו שאבי ז“ל נהג להשתמש בו. הוא נהג להזכיר את המושג הזה, כאשר התרחש משהו טוב ובלתי צפוי, בין אם זו ארע לו עצמו, לאדם אחר, לעם או לקבוצה של אנשים.

נגיד איזו הפתעה נעימה, איזה אירוע משמח, משהו טוב, חריג ובלתי שיגרתי, מה שבני אדם בדרך כלל מכנים בשם „מזל“, „גורל“, מתנת שמים ועוד. לאדם שגדל וחונך על ברכי הדת היהודית הרציונלית, גורל ומזל לא היו מושגים ממשיים.

באשר למתנת שמים, הוא היה צנוע מדי מכדי לייחס לסתם בן תמותה מתנת שמים, ולכן בצניעותו ייחס את הטוב הפתאומי לזכות אבות, לזכות האבות הביולוגיים.

ומעניין לעניין באותו עניין, הרושם שלי, שהעם הזה לא רק שלא קיים את הברית, אלא שגם לא למד צניעות מה היא. מעט צניעות לא היתה מזיקה לו.

שבת שלום