- haGalil - http://www.hagalil.com -

Paraschat haSchawua: waJigasch

נער החלומות יוסף נמצא המצרים. הוא מצליח לפתור לפרעה מלך מצרים חלומות, שמעידים על בואם של שנים פוריות ואחריהם שנים רזות, כלומר שנות רעב. פרעה מבין שיוסף הוא איש חכם וממנה אותו לשר החקלאות ומפקיד בידיו את אגירת המזון בשנים הראשונות ואת חלוקת המזון לאוכלוסייה הרעבה בשנות הרזון. יוסף עולה לגדולה בגולת מצרים, הוא נעשה למישנה למלך, והוא מביא בעיקבותיו את כל בני ישראל, כלומר יעקב ובניו, לגולה…

פרשת השבוע בחוג המשפחה: ויגש

יוסף ואחיו, שעזרו לו בעבודה, הצילו את המצרים מרעב, והנה כעבור דור אחד או שניים, אחרי שפרעה הולך לעולמו, מתחילים המצרים לשנוא את העברים. ואנחנו יודעים, עד להיכן הגיע המצב. השאלה: למה?

בין הסיבות ניתן למנות את העובדה, שהעברים פשוט היו זרים ולא התבוללו במצרים. אנחנו יודעים, שהאדם מטבעו אינו אוהב זרים. סיבה חשובה נוספת, שמנהגי האכילה של העברים היו מתועבים בעיני המצרים. למצרים היו אז הלכות בענייני כשרות, שהונהגו אצל העברים 400 שנה לאחר מכן, עם מתן תורה, ולאכול עם העברים היה בעיניהם מעשה תועבה. מעניין שהמצרים כבר הרבה לפני בני ישראל חילקו את המין האנושי לטמא וטהור. אבל נראה לי שהסיבה העיקרית לשינאה היתה, שיוסף הפך את כל המצרים, שהיו איכרים חופשיים, לעבדים של פרעה. כאשר נגמר למצריים הכסף והרכוש והם לא יכלו לקנות עוד את מצרכי המזון שאסף יוסף בממגורות, הוא מכר להם את התבואה תמורת אדמתם ותמורת השתעבדותם הגופנית. כלומר שהמלך שלט בכל אדמות הממלכה ונתיניו הפכו לאריסיו והתחייבו לתת לו חמישית מכל התוצרת, מכל תפוקת האדמה.

המודל הזה, של יהודי חכם, שנמצא בגולה ועוזר לשליט, חזר עליו הרבה פעמים בהיסטוריה של עם ישראל באלפי השנים מאז יוסף. לאחרונה, כלומר לפני מאה וחמישים שנה, זה קרה אצל משפחת רוטשילד, שעזרה בהלוואות כספיות לשליטים, לצאת ממשברים כספיים וכלכליים.

יש אבל נקודה מעניינת בסיפור קניית האדמות. יוסף כאמור העביר את כל אדמת מצרים לרכושו של פרעה. חוץ מאדמות הכוהנים. למה? כי החוק במצרים אסר על הלאמת או קניית האדמות של הכוהנים. אדמות הכוהנים היו נחלתם לעולם וועד.

כלומר שכבר אז שלט במצרים עיקרון ההפרדה בין הדת למדינה. המערכת הדתית היתה עצמאית. המלך, כלומר השילטון החילוני לא יכול היה להשפיע באמצעים כספיים ובהטבות על המערכת הדתית, שהיתה בלתי תלוייה. אמנם גם אז, כמו היום, המערכת הדתית ניסתה ולפעמים גם הצליחה להתערב בענייני המערכת החילונית וגם להשפיע עליה, אבל לפחות אנחנו מגלים כאן את עיקרון ההפרדה, ואל העיקרון הזה צריך לשאוף. באיזו מידה מצליחות שתי המערכות להיות בלתי תלויות אחת בשנייה, זו כבר שאלה אחרת.

שבת שלום
פרשות השבוע חומש בראשית